מעריכת דין למחלקת רכש טכנולוגי עם עורך דין לשעבר ישי פיגנבוים

כל הפוסטים בסדרת מעריכת דין להייטק:
1 – הסיפור האישי שלי, ורקע בסיסי על סוגי חברות וסוגי תפקידים בחברות הייטק
2 – צעדים פרקטיים למעבר מעריכת דין להייטק, עם עורכת דין לשעבר מעין שנדרוביץ’ אשד
3 – מעריכת דין לניהול מוצר, עם עורכת דין לשעבר אופיר שרון
4 – מעריכת דין למחלקת רכש טכנולוגי, עם עורך דין לשעבר ישי פיגנבוים
5 – מעריכת דין לתכנות, עם עורך דין לשעבר יוס ישראל
6 – מעריכת דין לניהול מוצר ב-Playtika, עם עורכת דין לשעבר ענבר אסיף

עורך דין לשעבר ישי פיגנבוים קרא את הרשומה שכתבתי לפני כמה חודשים, בה תיארתי תפקידים שונים שיכולים להתאים לעורכי דין בעולם ההייטק, ואמר לחברה משותפת שלנו “תגידי, נמרוד הזה נפל על השכל? איך הוא התעלם לגמרי מעולם הרכש?”. נחוש בדעתו לתקן את המצב, ישי, Director of Purchasing, Software and Cloud בחברת Cognyte יצר איתי קשר וביקש לתקן את העוול שיצרתי. לדבריו, מחלקות רכש טכנולוגי הן מקום אידאלי עבור עורכי דין שמעוניינים במעבר להייטק. הן עונות על הקריטריונים החשובים ביותר לנוטשים את ספינת המשפט: אין בהן צורך הכרחי בידע טכנולוגי מעמיק, ויש בהן צורך בכישורים ובסט הכלים שיש לעורכי דין.

ישבתי עם ישי לראיון וירטואלי, ולפניכם כמה תובנות בנושא.

נמרוד: עבדת כמה שנים כעורך דין במשרד בוטיק שידוע כמשרד גמיש ונוח לעבודה יחסית, ובכל זאת החלטת לעשות שינוי קריירה משמעותי. תוכל לספר בקצרה למה?

ישי: לעבודה כעורך דין יש יתרונות, במיוחד בסוג משרד הבוטיק בו עבדתי מספר שנים, אבל לאחר 4 שנים כעורך דין החלטתי לשנות כיוון. עבורי סיבה מרכזית היתה הרצון לעשות שינוי מסוג עבודה שכרוך בויכוחים ופלפולים. בין אם בליטיגציה או בייעוץ משפטי ומתן חוות דעת, חשתי שאני מעביר חלק ניכר מיומי בויכוחים או סכסוכים וזה הקשה עלי. סיבה נוספת הייתה הרצון לעבור מייעוץ לביצוע. יועץ משפטי הוא בסופו של דבר יועץ. הוא מסתכל על סיטואציה מהצד, מנתח אותה וממליץ כיצד יש לנהוג. בדרך כלל מגיעים אליו אחרי שכבר נוצרה בעיה, למשל כשצדדים לחוזה הסתכסכו או נגרם נזק כלשהו. רציתי לעבור לצד השני של המתרס ולהפוך לצד שמתכנן ומבצע בזמן אמת, ולא הצד שמייעץ לאחר מעשה. עבורי זו הייתה החלטה נכונה, ואני מרגיש שכיום אני בעל ערך לחברה שאני עובד בה, ולומד ומתפתח עוד עם הזמן. 

נ: התחלת לעבוד במחלקת הרכש של Verint לפני כשלוש שנים, ולאחר מכן עברת ל-Cognyte כשהחברה פיצלה את הפעילות שלה. איך הגעת לתפקיד הזה? מה התהליך שהוביל אותך בחיפושים?

י: הגעתי לתפקיד באמצעות הלינקדאין, ותודות לחבר שעבד בחברה בעבר. רציתי להיכנס לענף ההייטק וחיפשתי תפקיד שבו הכישורים והמיומנויות שלי כעורך דין ייתנו לי יתרון על מועמדים אחרים. מצד שני, לא רציתי להתמודד על תפקידי יועץ משפטי בהייטק. תפקיד מנהל הרכש שילב, בצורה כמעט מלאה, את שני הרצונות שלי. בתור עורך דין הבאתי לתפקיד ניסיון במשא ומתן מסחרי משמעותי ויכולת ניתוח חוזה בנוסף ליכולת להתבונן על תהליכים ולנתח אותם מבחוץ.

נ: יסלח לי האל, כשסיפרת לי שאתה עובד במחלקת רכש טכנולוגי חשבתי לעצמי שהתפקיד נשמע משעמם. גרמת לי לחשוב אחרת. מה בעצם עושים במחלקת רכש טכנולוגי? למה צריכים מחלקה שלמה שמתעסקת רק ברכש? ומה ההיבטים המגניבים בעבודה שאתה עושה?

י: הפעם פספסת נמרוד. העבודה בקבוצת הרכש היא מרתקת. אנחנו עושים עסקים. איש רכש יושב בצומת קריטי של הארגון ובוחן את הוצאות הארגון על כלל נותני השירותים. אנחנו מתכננים עסקאות מסחריות, מבצעים סקרי שוק, בוחנים טכנולוגיות עם המשתמשים, מעצבים חוזים מסחריים, מקיימים משא ומתן מסחרי עם הספקים הפוטנציאליים ומבצעים – we execute! יש סיפוק משמעותי כשאתה רואה שבאמצעות רכישה שאתה הובלת הארגון קיבל מענה טכנולוגי לבעיה. 

הנה דוגמה קונקרטית. בשנה שעברה נוצר באחד מבתי המוצר (product houses) שלנו צורך משמעותי לשדרג את התשתית שעליה יושב המוצר. לשם ההמחשה, אם אני עובד במסעדה והמוצר שאני מוכר הוא מרק, נדרשנו להחליף את הקערה. בשלב הראשון ביררתי לעומק את הצורך של החברה. למדתי הרבה על הטכנולוגיה עצמה מסמנכ”ל הפיתוח שפנה אלי. אחרי שהבנתי את הצורך הטכנולוגי גיבשנו צוות שכלל שני אנשי רכש, סמנכ”ל פיתוח מוצר, מנהל מעבדה מאותו בית מוצר ואיש IT, ויצאנו לדרך. 

בדקנו שלוש חלופות: פתרונות של שני ספקים מתחרים או פיתוח עצמי (שמכונה אצלנו “home cooking”). אחרי שראינו הדגמות וקיבלנו הצעות מחיר (בסדר גודל של מאות אלפי דולרים), הגענו למסקנה שכדאי לרכוש ולא לפתח את הפתרון בתוך החברה. העסקה שעל השולחן הייתה אסטרטגית. ידענו שהספק שנבחר ירוץ איתנו כמה שנים כי ההטמעה של הפתרון בתוך המוצר שלנו היתה מורכבת וחייבה השקעת שעות אדם רבות. התחלנו במו”מ מסחרי עם שני ספקים, שאני הובלתי. במידה מסוימת השלב הזה דומה לשלב שבו עו”ד מייצג לקוח. אני, כמוביל העסקה, ייצגתי את המשתמשים שלי שעתידים לעבוד עם המוצר הנרכש מול אנשי המכירות של הספק. כשהיה צורך קיימנו פגישות עם אנשי הפיתוח שלנו ושלהם. כשהמו”מ עלה על שרטון נפגשנו לישיבה מרובת משתתפים לחשיבה משותפת על הנקודות שבמחלוקת. 

התלבטנו בין שתי חברות שונות באופיין. הראשונה – חברת ענק בינלאומית ומובילת שוק ידועה. השניה – סטארטאפ ישראלי קטן. שאלנו את עצמנו האם כדאי ללכת על בטוח ולבחור את הפתרון המוכח אך היקר של חברת הענק, שהיא יציבה ובעלת מוניטין, או להעדיף את החברה הישראלית הקטנה, הזריזה, הרעבה, הזולה אך הלא יציבה? לבסוף החלטנו לבחור בחברה הישראלית הקטנה והרעבה. במסגרת המו”מ השגתי תנאים טובים יותר שכלל לא היו קשורים במחיר: סגרנו על מנהל לקוח (customer success manager) ייעודי לנו, על שעות אימון (training) רבות יותר לצוות, על זמני תגובה מהירים יותר במקרה של תקלות, הנחה משמעותית במידה ונרכוש עוד בעתיד וכו’. 

הבחירה בחברה קטנה חייבה אותי למתן את הסיכון שבהתקשרות כזו. מצאתי דרכים חוזיות כדי להגן על החברה שלי מפני אפשרות של התפרקות הסטארטאפ, כי היה מדובר בפיתרון תשתיתי שישב בתוך המוצר שלנו לאורך שנים. פה בא לידי ביטוי הניסיון שלי כעורך דין: הספק, שמאד רצה אותנו כלקוח, הסכים לעמדה שלי שעליו להפקיד בנאמנות את קוד המקור שלו, וסיכמנו על תנאים שבהתקיימותם החברה שלי זכאית למשוך את קוד המקור ולהשתמש בו. 

נ: מה צריך לעשות מי שרוצה למצוא משרה במחלקת רכש?

י: לחפש משרות בלינקדאין כגון: Purchasing Accounts Manager, Purchasing Manager, Procurement Manager ולהתמקד בחברות הייטק גדולות שמטבע הדברים יש בהן מחלקות רכש ותיקות ורחבות כגון קוגנייט, אמדוקס, נייס, טבע, אינטל ודומותיהן. בנוסף כדאי להתמקד בחברות שגדלות מהר והן מגייסות לתפקיד רכש ראשוני לצורך בניית התחום. בדרך כלל זו תהיה פונקציה בתוך מחלקת התפעול או הכספים, ושם יש הזדמנויות לבנות תהליכים חדשים ולהטמיע אותם. במקרים שכאלה, גם אם מדובר במשרה זוטרה, שווה לפעמים להמר כי אם החברה גדלה גם התשומות שיינתנו למחלקת הרכש תגדלנה. מי שמעוניין להיכנס לתחום מוזמן בחום ליצור איתי קשר בלינקדאין ולהתייעץ. 

נ: כשמדברים על מעבר להייטק חושבים לרוב על סטארטאפים, אבל מחלקות רכש לא נמצאות בחברות קטנות וצעירות, אלא בחברות גדולות ומבוססות יותר. מה לדעתך היתרונות והחסרונות של עבודה בחברה גדולה?

י: אתה צודק, אכן רוב מחלקות הרכש יושבות בתוך חברות גדולות ויציבות יותר, מה שמכונה קורפורטים (corporates). אני מעולם לא עבדתי בסטארטאפ ולכן אני אעיד רק על הניסיון שלי כעובד בחברת הייטק גדולה: ורינט שהיא חברה עם 6000 עובדים וקוגנייט בה 1500 עובדים. לעבודה בקורפורט יש המון יתרונות: ראשית, בדרך כלל התהליכים מסודרים ומאורגנים, ויש פחות סיטואציות של “כולם עושים הכל”. יש מומחיות וגבולות ברורים בין תפקידים, מה שיוצר ודאות וסדר. סוג העבודה הזה מתאים לי יותר. 

שנית, לחברה גדולה ויציבה יש (בדרך כלל) גב כלכלי חזק יותר והתנאים הקשורים לעבודה טובים יותר. אני לא מדבר רק על ה-perks למרות שהם מאד נחמדים, כמו מקררים עמוסים, ירקות טריים כל יום, קפה ממכונות בריסטה, ברזי בירה וסודה, תן ביס שמן, חניה, ימי כיף וגיבוש ועוד. יש את כל אלה אבל מתרגלים אליהם מהר ואני לא ממליץ לעזוב קריירה במשרד עו”ד רק בשבילם. למשל, כמנהל רכש שעובד בחברה גדולה אני נהנה מכלי עבודה משוכללים שמייעלים את העבודה שלי. אני יכול להצטייד בטכנולוגיות חדשניות לניהול עבודה, ניהול חוזים ושרשרת אספקה. יש לי כלי מוניטורינג ואוטומציה. בחברות קטנות שבה הרכש פחות מפותח, למיטב היכרותי רוב התהליכים ידניים.

בשנתיים האחרונות השתנו כללי המשחק גם בתאגידים הגדולים. לא צריך לקום ולנסוע למשרד כל יום כל היום. נפגשים במשרד פעמיים בשבוע לפגישות צוות ועבודה קבוצתית. השאר – מאיפה שבא לך. החברה שלי כבר יצאה בהודעה ארגונית שההיברידיות תישאר גם אחרי הקורונה – יומיים מהמשרד, שלושה מהבית. גמיש ונוח.

שלישית, ארגוני רכש בחברות גדולות מטפלים (בדרך כלל) בתחומים מרתקים, שאני לא בטוח שקיימים במחלקות רכש של חברות קטנות. כך למשל, בחברות גדולות הרכש אחראי (לפעמים) על רכש טכנולוגי, כלומר על מערכת היחסים המסחרית עם הספקים הטכנולוגיים הקשורים לחברה כמו AWS, גוגל קלאוד, סיילספורס, מיקרוסופט וכו’. זה בעצם עיסוק בעולמות טכנולוגיים שבחברות קטנות מטופלים בדרך כלל במחלקות הפיתוח או הIT. 

דבר אחרון, בחברות גדולות יש אפשרויות קידום רבות ומגוונות יותר וזה שיקול חשוב בניהול קריירה. בחברה שהיא קורפורט, עם אלפי עובדים ואלפי משרות ומשרדים בכל העולם, נפתחות אפשרויות קידום שקשה למצוא בחברות קטנות. כמובן שאפשר להתקדם אנכית בתוך הצוות או הקבוצה, אבל לעתים אפשר לזוז גם אופקית או אלכסונית, בארץ או לרילוקיישן, ולהשתבץ בתפקידים בחברה שאינם ניהול רכש. לצורך הדוגמא, בחברה גדולה מתפרסמות משרות רבות ונשלחות בתפוצת מייל שבועית/חודשית לכל העובדים בחברה, ואז יש יתרון משמעותי למועמד לתפקיד שמגיע מתוך החברה לאחר קדנציה בתפקיד: הוא מכיר את התרבות הארגונית, את השפה, את היחידות העסקיות, את שיטות העבודה והרבה פעמים הוא מכיר אישית את המנהל המגייס כי הם עובדים יחד על עסקאות. זה עולם אחר אם אתה מועמד חיצוני, שהמנהל המגייס צופה לו תקופת למידה ארוכה יותר. 

את ישי אפשר למצוא בלינקדאין, פייסבוק או ב-ishay.faigenboim ב-cognyte נקודה קום.

את נמרוד אפשר למצוא בלינקדאין, פייסבוק או ב-nimrodror בג’ימייל נקודה קום.

עשיתם את המעבר מעריכת דין להייטק ויש לכם תובנות או סיפור לשתף? צרו קשר ובואו נכתוב אותם ביחד.