מעריכת דין לניהול מוצר, עם עורכת דין לשעבר אופיר שרון

(אופיר ואני לא ניצלנו את שעת הכושר כדי לצלם סלפי במשרד, ועכשיו האומיקרון משתולל וייתכן שההזדמנות אבדה. לפיכך, התמונות הן מטיולים בהרים באירופה – בסופו של דבר אנחנו עובדים כדי שנוכל לנסוע להרים, לא ככה?)

כל הפוסטים בסדרת מעריכת דין להייטק:
1 – הסיפור האישי שלי, ורקע בסיסי על סוגי חברות וסוגי תפקידים בחברות הייטק
2 – צעדים פרקטיים למעבר מעריכת דין להייטק, עם עורכת דין לשעבר מעין שנדרוביץ’ אשד
3 – מעריכת דין לניהול מוצר, עם עורכת דין לשעבר אופיר שרון
4 – מעריכת דין למחלקת רכש טכנולוגי, עם עורך דין לשעבר ישי פיגנבוים
5 – מעריכת דין לתכנות, עם עורך דין לשעבר יוס ישראל
6 – מעריכת דין לניהול מוצר ב-Playtika, עם עורכת דין לשעבר ענבר אסיף

ברשומות הקודמות סיפרתי על הדרך האישית שלי מעריכת דין להייטק ופירטתי איזה תפקידים רלוונטיים לעורכי דין שרוצים לעשות את המעבר, וכתבתי יחד עם מעין שנדרוביץ’ אשד איזה צעדים פרקטיים אפשר לעשות כבר היום כדי להכין את הקרקע למעבר כזה.

אחד התפקידים הסקסיים ביותר בעולם ההייטק הוא תפקיד ניהול המוצר. זה תפקיד שמשלב עיסוק טכנולוגי עם ניהול, ולא תמיד דורש כישורים טכנולוגיים מעמיקים כמו ידע בתכנות. באופן טבעי, הרבה עורכות דין שנוטשות את ספינת המשפט מחפשות להתברג כמנהלות מוצר.

לפני שנתיים התחילה לעבור איתי ב-LawGeex אופיר שרון, עורכת דין לשעבר שעשתה בדיוק את המעבר הזה. אופיר מוכשרת וחכמה במיוחד, ויש לכך יתרון וחיסרון. החיסרון הוא שלא פשוט לחקות את צעדיה כי היא תותחית. היתרון הוא שאופיר יודעת להסביר בצורה בהירה שעוזרת מאוד מה זה ניהול מוצר ומה כדאי לעורכת דין שרוצה להפוך למנהלת מוצר לעשות.

הנה שיחה וירטואלית שניהלנו בנושא:

נמרוד: אופיר, היית במסלול מצטיינים בעולם המשפט – למדת באוניברסיטה העברית (כולל חילופי סטודנטים ב-LA, שם יתכן שכיכבת כניצבת בסרטים הוליוודיים ויתכן שלא), והתמחית ועבדת כעורכת דין במגה משרד מיתר. מה גרם לך להחליט לעזוב את העבודה כעורכת דין ולחפש עבודה בתחום אחר?

אופיר: עוד בלימודים הבנתי שככל הנראה לא אהיה משפטנית משתי סיבות עיקריות: אני אוהבת טכנולוגיה ורוצה לקדם חידושים טכנולוגיים, ואני מעדיפה תפקיד אופרטיבי על פני תפקיד מייעץ. היה לי קשה לוותר על המסלול שכבר התחלתי לצעוד בו והלימודים היו מעניינים, אז נשארתי בלימודי המשפטים (ויחב״ל) והחלטתי לעבוד ולמצוא את התפר המדויק לי בין משפטים לטכנולוגיה. לשמחתי החלטתי להתמחות במחלקה הטכנולוגית במשרד מיתר ונשארתי לעבוד שם כעורכת דין אחרי ההתמחות. זו מחלקה קטנה עם אנשים מעולים, ברמה המקצועית והאישית. כשהבנתי שהעבודה שם משאירה אותי בתחום הייעוץ וללא מעורבות גדולה מספיק בחיי החברות שייצגנו, החלטתי לעזוב. העבודה במיתר נתנה לי ידע על העולם העסקי ועולם ההייטק, בנוסף לקשרים איכותיים.

נ: מאז שהתפטרת מהעבודה כעורכת דין הספקת לעבור בשלוש חברות, בתחילה כמנהלת אופרציה ומוצר וכיום כמנהלת מוצר במשרה מלאה. פרקטית, איך הבנת לאיזה תפקיד או חברה את רוצה לעבור? איך עשית את המעבר? 

א: לפני שעשיתי את המעבר הראשון, ממשרד עוה״ד לתפקיד האופרציה, לא ידעתי לאיזה תפקיד אני רוצה לעבור. ידעתי שבהמשך ארצה לעבור לניהול מוצר אבל לא ידעתי באיזה תפקיד כדאי שאתחיל כדי ליצור לעצמי את המסלול הנכון. דיברתי עם כמה שיותר אנשים על הרצון שלי לעבור, כולל שותפים במשרד בזמן שעוד עבדתי בו. אחד השותפים עזר לי וחיבר ביני לבין אחד הלקוחות של המשרד כששמע שנפתחת בה משרה רלוונטית. הראיון היה לתפקיד לא מוגדר – הרבה מהתפקידים בחברות סטארט אפ הם כלבויניקים – והלכתי על זה כי היה חיבור אישי מאד טוב עם המנהל המגייס וסמכתי על החיבור הזה שיוליד הזדמנויות טובות ואכן כך היה בפועל.

מה שעזר לי במעבר הראשון ובמעברים הבאים היה לתחזק טבלה שמצליבה בין כמה קריטריונים לבחינת תפקידים בחברות שונות: גודל החברה, אופי התפקיד ותחום העיסוק של החברה. לדוגמה, האם נכון לי עכשיו לעבוד בחברת סטארט אפ קטנה או בחברה מבוססת, האם אני מחפשת כרגע תפקיד ספציפי כמו אופרציה, ניהול מוצר או אחר והאם חשוב לי לעבוד בחברה שעוסקת בתחום מסוים, למשל גיימינג או פינטק. בכל פעם החלטתי איזה מהקריטריונים הכי חשובים בעיני והתחלתי למפות חברות שעונות על הקריטריון. למשל – אני רציתי לעסוק במוצרים רפואיים בחברות קטנות, מכיוון שבמיתר יצא לי ללוות הרבה חברות רפואיות וצברתי ידע רלוונטי לעולם התוכן הזה, ומכיוון שבחברות קטנות טועמים מתחומי עיסוק מגוונים יותר ומרבית התפקידים ניתנים יותר לעיצוב (עוד על כך בהמשך). במעבר הראשון בין חברות ההייטק תחום העיסוק וגודל החברה היו החשובים לי ביותר, והתפשרתי על אופי התפקיד. לאחר מכן היה לי חשוב יותר להתמקצע בתחום ניהול המוצר ולכן תעדפתי את הקריטריון הזה על פני יתר הקריטריונים. 

נ: איך יודעים מה אופי התפקיד שמתאים לכל אחת? 

א: יש לי קצת אנטי לכל מני תרגילים מחשבתיים ומלכתחילה הרגשתי שהאינטואיציה שלי תנחה אותי, אבל הבנתי בשלב מסוים שאני צריכה מסגרת עבודה גם כדי לעשות סדר בראש וגם כדי ליזום ולכוון לתפקידים שיתאימו לי, במקום להגיב לתפקידים שבמקרה ראיתי או נחשפתי אליהם.

כאן הייתי מציעה לעשות שתי רשימות: אחת שמונה את החוזקות שלכם, למשל – אני מדהימה בתקשורת עם לקוחות (דוגמה היפותטית) ואחת שמונה את מה שהיית רוצה לעשות ברוב שעות העבודה, למשל – לעבוד עם אנשים, לקבל החלטות וכו׳. נסו להמנע בשלב הזה מכותרות שמקורן בתיאורי תפקיד, אלא למפות את המהות והיומיום בלי לצמצם אותם לכותרות. לדוגמה, במקום operations manager הייתי כותבת פתרון בעיות וייעול תהליכים פנים ארגוניים.

כשערכתי את הרשימה שלי ידעתי שיש לי ראייה עסקית טובה, שאני טובה בעבודה עם אנשים ובעיקר מקבלי החלטות ושיש לי חשיבה ביקורתית מפותחת שיכולה לעזור לי לשפר תהליכים. מבחינת הדברים שאני אוהבת והייתי רוצה לעסוק בהם רציתי לעבוד עם אנשים, רציתי השפעה על הביזנס ועל השורה התחתונה של החברה וידעתי שאני לא רוצה לעסוק במכירות.  

התפקיד האופטימלי בשבילכם יהיה בחיתוך בין שתי הרשימות. למשל, ברשימות שלי החיתוך היה בעניין הראייה העסקית והעבודה עם אנשים. ככה הגעתי לתפקיד של ניהול אופרציה, שהמהות שלו היא ייעול תהליכי עבודה בין אנשים. 

באופן כללי, אם החיתוך קטן מאד כנראה שלא פירגנתם לעצמכם מספיק, אז תעשו עוד מעבר על הרשימה הראשונה. כשאתם מתייעצים עם אנשים, פרטו להם את שלושת הדברים הכי חשובים משתי הרשימות – מה חשוב לכם שיהיה בתפקיד הבא שלכם ומה החוזקות שלכם, תנו להם ״תחמושת״ לעזור לכם איתה. 

עוד דרך למפות את תחומי העניין והחוזקות שלכם היא להשתמש בחכמה סינית עתיקה (סתם, זה יפני) – תרשים ה-Ikigai. במבט ראשון התרגיל עשוי להרגיש לכם קצת היפי או תלוש, אבל תתמסרו לתהליך ותראו שהוא מועיל ויביא לכם תובנות מעולות.

אם שתי השיטות שפירטתי לא עוזרות לכם, השתמשו בכל שיטה אחרת כדי לנסות ולמצוא את היעד המקצועי שלכם. זה יכול להיות מחשבה על היום האידיאלי בעבודה, ממש לדמיין אותו מהתחלה לסיום, ועוד ועוד.

נ: ומה לגבי גודל החברה?

א: אני רציתי לעבוד בחברה קטנה כדי שתהיה גמישות באופי התפקיד, שתהיה לי השפעה ברורה ושיהיו פחות תהליכים מובנים מראש שאצטרך לחיות בתוכם במקום לבנות תהליכים בעצמי. זה לאו דווקא נכון לכל אדם. יש אנשים שאוהבים חניכה צמודה ומשימות ברורות, בעוד שבסטארט אפים אין את הדבר הזה, וצריכים להמציא בעצמך את התפקיד וללמוד הרבה לבד. לעומת זאת, בחברות גדולות יש תהליכי לימוד מובנים יותר וזה עשוי להתאים לאנשים אחרים. 

נ: ניקח רגע צעד אחורה ונעזור למי שעדיין עומד בחוץ להבין: מה זה ניהול מוצר? מה עושה מנהלת מוצר?

א: ניהול המוצר כולל את כל מעגל החיים של מוצר כלשהו. 

כשבונים את המוצר, מתחילים בלמידת המטרה העסקית, מבהירים אותה ומבינים מי הלקוחות הרלוונטיים ביותר של המוצר שיש לחברה. לאחר מכן, מכירים את אותם לקוחות לעומק, מה המשימות שלהם, מה מפריע להם ביום יום שלהם ומה יחשב בעיניהם פתרון מוצלח של הבעיה שלהם. התהליך כולל שיחות עם הלקוחות ולמידה מעמיקה של השוק בו פועלת החברה.

לאחר מכן מצליבים את המידע הזה עם המוצר/שירות/טכנולוגיה שיש לחברה להציע. איפה שיש התאמה, כלומר שיש לחברה מענה רלוונטי לכאבים ולצרכים של הלקוחות, מאפיינים את הפתרון המוצרי, שזה אומר להגדיר איך המוצר יראה, מה הלוגיקה של השימוש בו, מה הלקוח יחווה, כמה הוא יעלה, ועוד ועוד. בשלב הזה מגדירים גם מה תחשב הצלחה של המוצר ואיך מודדים אותה.

את ההגדרה הזו מחדדים עם צוותי הפיתוח והעיצוב וביחד מתכננים את הדרישות הטכניות למוצר הסופי. לאחר שיש תכנון כזה של מוצר מגדירים מתי ואיך הוא יהיה זמין ללקוחות, עובדים עם צוותי השיווק והמכירות על שחרור של המוצר לשוק, ולאחר השחרור שלו ללקוחות בודקים את אותם מדדי הצלחה ובהתאם לתוצאות עושים התאמות במוצר כך שיגשים את המטרות שהגדרנו לו מראש ובכך גם את המטרות העסקיות של החברה. 

ביום יום, מנהלת מוצר צריכה להתמודד עם רשימה ארוכה של בקשות, צרכים ורצונות של בעלי עניין שונים בחברה: המהנדסים, ההנהלה, האופרציה, המכירות, השיווק, הלקוחות ועוד. העבודה עצמה היא תיעדוף בלתי פוסק בין דברים חשובים מאוד לבין דברים חשובים מאוד מאוד. במסגרת התפקיד מקבלים החלטות שמשפיעות באופן משמעותי על העבודה שנעשית בחברה. למשל, אם מתעדפים בקשה של צוות המכירות על פני בקשה של צוות האופרציה, עשויות להיות לכך השלכות משמעותיות על העבודה של שני הצוותים, וצוותים נוספים. 

במקביל צריכים לשמור על יחסי עבודה טובים עם כל הגורמים שרוצים ממך דברים. פעמים רבות צריכים לתחקר לעומק בקשה מסוימת, להבין מה בדיוק היא דורשת ולמה נזדקק כדי למלא אותה, והאם זה אפשרי או שווה. לכן יחסי אנוש קריטיים לתפקיד הזה.

נ: איזה כישורים שיש לעורכי דין רלוונטיים למנהלי מוצר?

א: הכישור החשוב ביותר הוא היכולת לשאול את השאלות הנכונות. כשמגיע הסכם לעו״ד, עוה״ד מנסה להבין מה ההגיון העסקי מאחוריו, האם ההסדר המשפטי תואם את ההגיון העסקי, ועוד ועוד. גם בניהול מוצר צריך להיות מסוגלים להבין מה המטרה העסקית (במקרים רבים גם להגדיר אותה) ואז להסתכל על הפתרונות האפשריים ולוודא שהם תואמים את אותה המטרה. עוד מקום שבו זה רלוונטי הוא כשמגיעים אליכן עם בקשות – צריך להבין מה הצורך שעומד בבסיס אותה בקשה כדי להגיע לפתרון הטוב ביותר. לפעמים בעלי עניין בחברה יגיעו אליכם עם פתרון ולא עם הבעיה, והפתרון שלהם לא יהיה אולטימטיבי.

יש עוד כמה כישורים רלוונטיים שכדאי להדגיש כשמכוונים למעבר לעבודה כמנהלת מוצר:

• להבין אלטרנטיבות (עסקיות, אופרטיביות) ולהשוות ביניהן 
• סנכרון בין גורמים רבים 
• יכולות מו״מ
• ניהול פרויקטים (למשל, אם ניהלתן תיק ליטיגציה ענק, כנראה שהתעסקתן בניהול משימות מקבילות רבות, ניהול מסמכים וידע, ניהול לקוחות ובעלי עניין, לו״ז קשיח, ועוד ועוד) 

נ: מה צריכה לעשות עורכת דין שרוצה לנטוש את הקלסרים ולעבור לניהול מוצר?

א: הייתי ממליצה קודם כל לעבור להייטק (בהנחה שמדובר על ניהול מוצר בהייטק) ורק כתפקיד שני לנהל מוצר. הסיבה היא שהרבה פעמים אתן אלה שבאים אליהן לקבל תשובות. כתפקיד ראשון בעולם תוכן חדש, ותרבות עבודה חדשה זהו תפקיד מאד מאד מאתגר שעשוי להביא לחוויה של תסכול וחוסר הצלחה. 

החלטתן לקפוץ למים? הייתי מציעה למפות את הפערים שיש לכן – מה הידע והכישורים שמפרידים ביניכן ובין מנהלת מוצר עם שנה/שנתיים ניסיון? אחרי שתכירו בפערים האלה תדעו במה להתרכז ובאיזה נושאים לבקש עזרה. הייתי ממליצה גם לקחת מנטורינג, למשל ב-product league. 

נ: איזו עצת זהב אחת היית נותנת לעורכת דין שרוצה להתחיל לעבוד בעולם ההייטק?

א: פשוט תתחילי 😀. במקרה הכי גרוע, תחזרי למשרד עו״ד. הצעד הראשון הוא הכי קשה בעיניי מבחינה מנטלית כי זה בעצם לוותר (אולי זמנית) על מקצוע מאד יציב שעבדת הרבה כדי להגיע אליו. תחשבי על מה תתחרטי יותר – על זה שהימרת ועברת להייטק או על זה שאף פעם לא ניסית? (כמובן שלשאלה הזאת אין תשובה נכונה 😄)

את אופיר אפשר למצוא בלינקדאין, פייסבוק או ב-ofir.sharon9 בג’ימייל נקודה קום.

את נמרוד אפשר למצוא בלינקדאין, פייסבוק או ב-nimrodror בג’ימייל נקודה קום.

עשיתם את המעבר מעריכת דין להייטק ויש לכם תובנות או סיפור לשתף? צרו קשר ובואו נכתוב אותם ביחד.