רוג’ר פדרר ניצח את סטאן ואוורינקה, 6-7 6-4 6-7 4-6, והעפיל לחצי גמר אליפות צרפת. במקביל, רפאל נדאל ניצח את קיי נישיקורי, 1-6 1-6 3-6, והעפיל גם הוא לאותו משחק ממש. פדרר ונדאל ייפגשו ביום שישי למשחק השישי שלהם ברולאן גארוס, והראשון מאז 2011.
אני אהיה כן לגמרי – לדעתי אין לפדרר שום סיכוי מול נדאל באליפות צרפת. נכון שיש הרבה מאוד דברים שעובדים לטובת פדרר. ההגשות שלו הן באיכות שנדאל בדרך כלל סובל ממנה, היכולת שלו לא לתת לנדאל להרגיש בנוח היא יקרת ערך בהתחשב בצורה בה נדאל אוהב לשחק ולצבור מומנטום, השליטה המדהימה של פדרר בדרופ שוטים תנטרל במידה מסוימת את הטקטיקה של נדאל להתחפר מאחורי הקו האחורי, ומשחק הרשת המשובח של פדרר ישמש אותו כדי לגזול מנדאל זמן בצורה שמעט מאוד טניסאים יודעים לגזול. אבל בכל זה פשוט אין די. נדאל שולט ברזי החימר, במיוחד באצטדיון פיליפ שאטרייה, בצורה כל כך מושלמת עד שבלתי אפשרי לדמיין את פדרר מנצח מולו בשלוש מערכות. מילא במדריד, אולי אפילו ברומא. במשחק של הטוב מחמש מערכות ברולאן גארוס זה פשוט לא יקרה.
לפני עריכת ההגרלה, הערכתי שפדרר יעפיל לשמינית הגמר או לרבע הגמר במקרה הטוב. אך ההגרלה האירה פניה והנה פדרר בחצי גמר אליפות צרפת חודשיים לפני גיל 38. זה הישג באמת בלתי רגיל. אם אתם חושבים שאני מגזים, בואו נשים ביחד תזכורת לאליפות אוסטרליה 2024 ונראה מה שלום רפאל נדאל, או לאליפות אוסטרליה 2025 ונבדוק מה קורה עם נובאק ג’וקוביץ’. ההיסטוריה מראה שאף טניסאי בגיל כזה לא העפיל לחצי הגמר באליפות צרפת מזה למעלה מחמישים שנים. יש לכך סיבות טובות. טניס על חימר דורש כושר פיזי משובח. פלג הגוף העליון חייב להיות חזק כדי להתמודד עם הכדורים הגבוהים, הכושר האירובי צריך להיות נפלא כדי לרוץ הלוך ושוב, והשרירים והמפרקים צריכים להיות חסונים כדי לאפשר לשחקן לשנות כיוון על החימר המחליק.
בהתחשב בכל ההקדמה הזאת, הניצחון הזה של פדרר מול ואוורינקה מתוק מאוד. ואוורינקה שיחק היום טניס איכותי ביותר. הוא לא הפסיד בגלל המרתון מול ציציפס אלא בגלל הטניס של פדרר. פדרר שיחק טוב מספיק כדי לנצח בשלוש מערכות. הוא ניצל רק שתי נקודות שבירה במהלך כל המשחק מתוך 19 אפשרויות שבירה, עקב אכילס ידוע שלו. למעט מיעוט ניצול ההזדמנויות, פדרר היה קרוב למיטבו בהתחשב בכל המשתנים. הוא הצליח להיצמד לקו הבסיס, לתקוף את הרשת, להגיש היטב וגם ללחוץ מצוין במשחקוני ההגשה של ואוורינקה. יש הרבה במה להתגאות והרבה על מה לבנות לקראת טורנירי המטרה האמיתיים של פדרר: וימבלדון ואליפות ארה”ב.
מבחינת פדרר, המשימה הושלמה. הוא נתן עונת חימר מרשימה בה הוכיח שהוא טניסאי של חמישייה ראשונה בעולם אפילו על המשטח החלש ביותר שלו. הוא עשה כיף חיים, ואין לו שום דבר להפסיד מול נדאל, כך שההפסד הבלתי נמנע בחצי הגמר לא אמור לפגוע במוטיבציה שלו לקראת ההמשך.
ובכל זאת אומר הלב: אולי. לך תדע. אולי.
