[בתמונה: מעין ונמרוד צעירים בימי הפקולטה למשפטים, מפנטזים להיות דורית בייניש ואהרן ברק ולא יודעים שום דבר ממה שכתוב ברשומה הזאת]
כל הפוסטים בסדרת מעריכת דין להייטק:
1 – הסיפור האישי שלי, ורקע בסיסי על סוגי חברות וסוגי תפקידים בחברות הייטק
2 – צעדים פרקטיים למעבר מעריכת דין להייטק, עם עורכת דין לשעבר מעין שנדרוביץ’ אשד
3 – מעריכת דין לניהול מוצר, עם עורכת דין לשעבר אופיר שרון
4 – מעריכת דין למחלקת רכש טכנולוגי, עם עורך דין לשעבר ישי פיגנבוים
5 – מעריכת דין לתכנות, עם עורך דין לשעבר יוס ישראל
6 – מעריכת דין לניהול מוצר ב-Playtika, עם עורכת דין לשעבר ענבר אסיף
התהודה שזכתה לה הרשומה הקודמת הפתיעה אותי. ידעתי, מן הסתם, שהיא יכולה לפנות לקהל קוראים גדול שזקוק להכוונה (הרי אני הייתי חלק ממנו לפני כמה שנים), אבל כמות הצפיות ברשומה, מבול ההודעות הפרטיות ובקשות החברות הבהיר לי את היקף ועצמת הצורך במידע קונקרטי.
מכיוון שרק על עצמי לספר ידעתי, ברשומה הזאת אני משלב כוחות עם חברה מופלאה וחכמה בשם מעין שנדרוביץ’ אשד. מעין ואני חבשנו יחד את ספסלי הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ושנינו מצאנו את עצמינו נודדים מחוץ לעולם המשפטים בשנים האחרונות, בדרכים שונות ולתפקידים שונים בסטארט אפים (להלן: “אנחנו”). אנחנו מקווים שהנסיון המצרפי של שנינו יעזור למתלבטים, המהססים והמחפשים.
הרשומה הזאת תתבסס על שאלות שנמרוד קיבל בהודעות פרטיות אחרי כתיבת הרשומה הקודמת, לצד שאלות ששאלנו את עצמינו במסע הקריירה שלנו. אם יתקבלו עוד שאלות מעניינות או עוד תשובות או עצות מעניינות מקוראים, נעדכן את הרשומה ונוסיף לה עוד ידע.
לפני שנתחיל, נדגיש שלמרות ש-“הצלחנו” ועברנו מעולם עריכת הדין לעולם ההייטק, כל העצות כאן הן לא עצות שצריכים לקחת כעובדות. אנחנו צעירים למדי בסך הכל, וייעוץ קריירה אינו משלח ידינו (אגב, אם למישהו יש הצעות להעסיק אותנו כיועצים, מנטורים או גורואים, אנו אוזניים).
בנוסף, נציין את מה שאולי לא ברור מאליו: המדריך הזה מיועד בעיקר (ולא רק) לעורכי דין שרוצים לעבור לעבודה כשכירים בחברות הייטק. אין כאן ככל הנראה עצות טובות ליזם ההייטק המתחיל.
אמל”ק
כדאי לקרוא את כל הרשומה, ובכל זאת, הנה סיכום קצרצר של הדברים החשובים שעליכם לזכור:
- כדאי לדבר עם כמה שיותר אנשים על התכניות שלכם וללמוד מהם על הדרך
- כדאי לחקור כמה שיותר ולהבין את עצמכם (חוזקות וחולשות) ואת השוק שאתם רוצים להיכנס אליו
- המשימה העיקרית שלכם כשתגישו קו”ח למשרות: לשכנע את המעסיק שתוכלו להביא ערך מהר מאוד. בשביל זה תצטרכו לוודא שיש לכם כישורים ייחודיים ומשובחים, ושאתם מציגים אותם היטב
- אם יש צורך לשפר את החוזקות והחולשה, למדו ונסו לצבור נסיון בכל דרך אפשרית
החלטתי שאני רוצה לעזוב את המקצוע ולעבוד בהייטק. מה אני צריכה לעשות היום?
זו שאלת השאלות והיא גדולה ומורכבת. אין לה פתרון קסם. חשוב גם להבין: אין כל הבטחה שיש צעד כלשהו שיבטיח שתמצאי משרת חלומות בהייטק. השוק מאתגר ובקיאות בדיני נזיקין אינה ידע נדרש במודעות דרושים שמפרסמים סטארט אפים (אח, אילו רק היזמים האלה היו יודעים כמה קשה לזכור את כל הנפקויות של פסק דין גורדון!).
את התשובה לשאלה אפשר לחלק בגסות לצעדים טכניים ומיידיים ולצעדים יותר “אסטרטגיים” שדורשים עבודה ארוכת טווח.
צעדים מיידיים
להפיץ את הבשורה
כפי שמתואר ברשומה הקודמת וברשומה של מעין על פגישות קפה, הפעלת (ויצירת) רשת קשרים היא קריטית. לא נחזור על מה שכבר כתבנו בשתי הרשומות המקושרות, רק נזכיר בקצרה שבעולם ההייטק משרות איכותיות רבות עוברות מפה לאוזן (ולא בקבוצות ששמן מכיל את המילים “מפה לאוזן”, במין מיתוג שקרי וזדוני). המכרים שלכן שנמצאים כבר בעולם ההייטק יכולים לעזור ולעתים תכופות ישמחו לעזור. יש להם תמריץ כפול: גם העובדה שאנשים נהנים להחזיר טובה ולהיות נחמדים, וגם העובדה שבחברות הייטק רבות יש בונוס כספי על הבאת עובדת לחברה.
דגש חשוב ליצירת קשר עם אנשים, במיוחד באופן מקוון: תתמקדו. לאנשים אין זמן או רצון לענות לכן על שאלות מפוצצות כמו “אני רוצה לעבור להייטק, מה עכשיו?!”. בעיקר אם אתם לא מכירים. תנסו למקד את עצמכן: מה בדיוק אפשר ללמוד מהאדם שאני רוצה לשלוח לו הודעה? במה הוא יכול לעזור לי? האם באמצעות השאלות שלי אוכל גם להציג את עצמי באופן חיובי ולהרחיב כך את הרשת המקצועית שלי?
אגב, למרות שמשרות רבות בסטארט אפים מתפרסמות מפה לאוזן, בהחלט יש משרות שמתפרסמות בערוצים יותר סטנדרטיים, בעיקר בחברות גדולות. למרות שתאלצו לדפדף בין הרבה מלל לא רלוונטי, כדאי להצטרף לקבוצות הפייסבוק הרלוונטיות של חיפוש משרות, להוסיף עמודי דרושים של חברות מעניינות ברשימת המועדפים, וגם להציץ בעמודי דרושים של חברות בלינקדאין. לינקדאין, בעיקר, ממש לא רע במציאת משרות. אם חיפשתם בו משרות בתחום המכירות, למשל, הוא ידאג להציע לכן עוד ועוד משרות דומות. אנחנו אפילו מכירים מישהו שנכנס לעולם ההייטק באמצעות שליחת קורות חיים ל-All Jobs. כן, נשבעים. כל הערוצים באים בחשבון.
שפצור קורות החיים
במרשתת מסתובבים אינספור מדריכים לכתיבת קורות חיים, לכן לא נעסוק בכך בהרחבה. נדגיש כמה נקודות קצרות:
- קורות החיים צריכים להיכתב באנגלית. אם אתם לא דוברי אנגלית ברמת שפת אם (חשוב להיות כנות עם עצמכן בנקודה הזו), כדאי מאוד שתמצאו מישהו שיעבור על קורות החיים ויוודא שהאנגלית תקינה ונראית מקצועית וקולחת.
- קורות החיים צריכים לשקף את היכולות שמייחדות אתכן. בניגוד לעולם עריכת הדין, שם ישנן שורות שמדברות בעד עצמן (אם למדתן במוסד מסוים או התמחתן במקום מסוים, דלתות יפתחו בקלות), בעולם ההייטק סביר להניח שהלימודים והמשרות שלכן מעולם המשפטים לא יעשו רושם. לכן יש צורך להדגיש את תכונות האופי והיכולות החשובות שלכן. למשל: יחסי אנוש יוצאי דופן, יכולות ביטוי גבוהות, תשומת לב מופתית לפרטים (שמתן לב לשגיאת הכתיב במשפט הראשון בפסקה??? סתם, אין שם שגיאת כתיב), יכולות מולטיטאסקינג וניהול פרויקטים ועוד. כדאי לשלב עדויות ליכולות האלה עם מידע קונקרטי על קורות חייכן. למשל…
- מנפו את מה שכבר עשיתן. כן, למרות שהקליניקה המשמימה מהאוניברסיטה בדיני ממונות במשפט השרעי לא מסעירה כשלעצמה, יכול להיות שהעבודה שלכן שם שיקפה, למשל, יכולת הנעת תהליכים במערכות מורכבות, או שגיליתן שם יוזמה מופלאה שהובילה לשינוי של ממש בארגון או בחייהם של אנשים. ספרו את הסיפור (בקצרה) ותנו למי שקורא את קורות החיים תחושה של מה אתן מסוגלות לו.
- התאימו את קורות החיים לכל משרה ומשרה. אם בתיאור המשרה כתוב שצריכים “יכולת למידה עצמאית”, ספרו איך למדתן תיקי ליטיגציה ענקיים. אם כתוב שצריכים “יכולת ניהול פרויקטים”, ספרו שעריכת חוזה מיזוג בין שתי חברות דרש טלפונים בלתי פוסקים לכל הצדדים, פגישות עבודה מרובות עם שותפים בכירים ומנהלים בחברות, עמידה בדדליינים קפדניים ויכולת עמידה בלחצים כבירים. הטיפ הכי טוב בהקשר הזה הוא לסרוק מודעת דרושים של כל משרה שמעניינת אתכן ולאפיין את שלושה-ארבעה הכישורים או התכונות שהכי בולטים בה. דאגו להכניס את המילים שהמודעה משתמשת בהן בקורות החיים שלכן ובהבלטה.
- אל תבזבזו נדל”ן קו”חי על מה שלא רלוונטי. אם המשרה לא דורשת יכולת ניהול פרויקטים, אולי אפשר לקצר בסיפור המרגש לעיל על חוזה המיזוג. אל תכתבו שאתם שולטים ביישומי מייקרוסופט אופיס. לאף אחד לא מתחשק לקרוא מסמך קורות חיים באורך של “האחים קרמזוב”.
- גישור על פערים. הסבירו למעסיק מה הקטע בשינוי הקריירה הפתאומי שאתן עושות. אפשר למשל, לספר מה מניע אתכן. למעין היה משפט נהדר בראש קורות החיים שהגישה בו סיפרה על עצמה, שהלך כך (רק באנגלית): “אני עורכת דין שמחפשת לעשות שינוי בקריירה כדי לנצל עד תום את כישורי האנשים והמנהיגות שלי, ולעשות משהו משמעותי”. היא אפילו הגדילה לעשות וערכה את המשפט בהתאם למשרה שאליה הגישה.
- טאץ’ אישי. לא מזיק גם לספר מה מלהיב אתכן מחוץ לעבודה, ואם אפשר לעשות סטוקינג למעסיק ולראות אם זה במקרה תואם את מה שמלהיב אותו, מה טוב. למשל, אם גיליתם בסטוקינג נמרץ בפייסבוק שהמעסיק אוהב לרוץ, ספרו על אהבתכן הבלתי מתפרשת לאולטרה מרתונים (אף פעם לא מאוחר להתחיל לרוץ, אגב).
- להתחיל לעקוב בלינקדאין, בפייסבוק ובטוויטר אחרי כל מנהל, חברה או קבוצה שנראים לכן מעניינים. פיסת המידע או ההשראה החסרים נמצאים אולי במרחק ציוץ בודד.
צעדים ארוכי טווח
ישנן אסכולות רבות לחיפוש עבודה. האם התשוקה המקצועית צריכה להכתיב מה תחפשו, או אולי הכישורים שלכם? האם כדאי להתמקד בתחום או סוג תפקידים אחד, או להתפזר ולשלוח לחמכם על כל זרזיף נחל שנראה לעין? אין תשובות נכונות, מן הסתם.
ובכל זאת, ישנם כמה דברים שחשוב להכיר בהם ולפעול על פיהם:
דעו את יכולותכם
אבל באמת. כלומר, אנחנו יודעים שכולם כותבים בקורות החיים שיש להם “אנגלית ברמה גבוהה מאוד” לכל הפחות. בפני המעסיק הפוטנציאלי לא צריכים לחשוף את כל האמת, אבל כדאי שתחשפו אותה בפני עצמכם.
עם זאת, לא כל ההתבוננות הפנימית הזאת צריכה להוביל למסקנות פסימיות. אם עבדתם כעורכי דין, בוודאי יש לכם יכולות שאתם מסתכלים עליהן כברורות מאליו למרות שהן לא. סביר להניח שאתם חרוצים מאוד ושירותיים מאוד. אם עבדתם כעצמאיים או הייתם שותפים במשרד, יש לכם יכולות ניהול, שיווק ומכירות. אם יש לכם גם תואר בכלכלה או חשבונאות, אתם מבינים מספרים. הבינו במה אתם חזקים ובמה פחות, גם כדי שתוכלו להשוויץ במה שאתם טובים בו וגם כדי שתוכלו לשפר את יכולותכם.
יש גם כל מיני שאלונים ותהליכים מונחים של גילוי חוזקות ברמה יותר עמוקה, שיכולים מאוד לסייע להבין לא רק במה אתם טובים במיוחד, אלא גם ניצול של איזה יכולות יביא למירב האושר שלכם בעבודה. ההמלצות הכי טובות בהקשר זה הן מבחן החוזקות של קליפטון (עולה 20$ באפשרות הבסיסית) והתהליך האישי של מקדמיה (יותר יקר וכולל הנחיה אחת-על-אחת). כנראה שיש עוד כמה טובים שמסתובבים שם, אבל אלה מה שאנחנו התנסינו בהם ואהבנו.
שפרו את יכולותכם
הנה משהו שחשוב להבין: (כמעט) אף מעסיק לא מחפש שוליה או מתלמד. מעסיקים מחפשים עובדים מעולים שיתנו להם ערך מהר מאוד. המשמעות היא שקריטי שתוכלו לשכנע מעסיקים שיש לכם מה לתת להם. לכן חשוב להדגיש את היכולות שיש לכם, אבל חשוב גם לשפר את מה שחזק פחות. הבינו מה רלוונטי לסוג החברות או המשרות שאתם מחפשים, וגשו לעבודה. אם צריכים לקחת קורס כדי ללמוד לשחק עם נתונים באקסל, לשפר את האנגלית הכתובה או המדוברת או אפילו סתם לקרוא ספרים כדי ללמוד את עולם המושגים של המשרות שאתם רוצים להתראיין אליהם, בהחלט כדאי לעשות את זה.
עוד נקודה בהקשר הזה: לפעמים כדאי לעבוד על מיקסום חוזקות ולא על יצירת כישורים חדשים מאפס. למשל, להתחיל ללמוד שפת תכנות זה כנראה חסר ערך אם אתם עורכי דין שמעולם לא תכנתו. לשפר קצת את הביטחון עצמי ואת יכולות ההתבטאות באמצעות קורסים מקוונים או אפילו קואוצ’ינג, למשל, יכול להיות ניצול טוב יותר של הזמן גם אם הייתם ליטיגטורים מפוארים.
הבינו את השוק
הרשומה הקודמת של נמרוד פירטה סוגי משרות שיכולים להיות רלוונטיים לעורכי דין. היריעה קצרה מתיאור כל התחומים השונים שאפשר להתעניין בהם. אם תחום מסוים קורץ לכם, למשל בלוקצ’יין או קנאביס (אם כבר אז כבר, לא ככה?), תחפרו עמוק. תנצלו זמן פנוי כדי לקרוא מאמרים, לעקוב אחרי פרסונות רלוונטיות ברשתות החברתיות ולשאול שאלות את כל מי שאתם פוגשים ויכול לספר לכם על התחום. חשוב לדעת שאתם לא יודעים. יש מספר עצום של חברות שמתעסקות במספר גדול של נישות בשלל שווקים שונים ומשונים. תלמדו עוד ועוד כדי להבין מה מלהיב אתכם ואיפה תוכלו להשתלב.
דרך טובה נוספת למי שמתעניין בחברות סטארטאפ קטנות ובינוניות היא להסתכל באתרים של קרנות השקעה מובילות. יש לא מעט קרנות שפועלות בארץ, ורבות מהן מפרסמות באתר שלהן לא רק את פורטפוליו החברות שהשקיעו בהן אלא גם את המשרות הפתוחות בהן. אפשר לסנן באתרים של הקרנות את החברות לפי “וקטורים” או לחפש מראש קרנות שמשקיעות בחברות בשלב צמיחה מסוים או בתחום עיסוק ספציפי, ואז לראות אילו משרות פנויות יש בחברות בתחום שמעניין אתכם.
כמובן שכאשר תתחילו לפגוש אנשים ולהרחיב את הנטוורק, תתחילו לשמוע אילו משרות אנשים מציעים לכם וללמוד מכך על ההיצע בשוק.
העמיקו את רשת הקשרים שלכם עוד
זה מסע לא נגמר. הצו הקטגורי של עמנואל קאנט גורס שעליכם להתייחס לכל אדם כאל תכלית ולא אמצעי. ברור לחלוטין שקאנט לא חיפש עבודה בהייטק. בנקודה הזו נפנה שוב לרשומת פגישות הקפה של מעין.
חשבו מחוץ לקופסה, למדו, ושקלו לעבוד לתקופה קצרה בחינם או בזול
אם אתם תקועים בתהליך כבר זמן מה, סביר להניח שזה בגלל המכשול הגדול מכולם: היעדר ניסיון. אפשר להבין חברות שלא רוצות להעסיק את מי שלא יודע לעשות את התפקיד שהגיש אליו קורות חיים. בסטארט אפ אין זמן ללמד אף אחד את הבסיס של הבסיס. זו לא בעיה שייחודית לעורכי דין. אפילו מתכנתים צריכים לפעמים להוכיח את עצמם ביצירת “פרויקט” לפני שהם מתקבלים למשרה הראשונה שלהם.
יש כל מני דרכים לצבור נסיון: התמחות (אם כי זו מוצעת בדרך כלל לסטודנטים), השתתפות בהאקתונים, או הגשת קורות חיים למשרה זוטרה או משרה שאינה משרת חלומותכם, אבל יכולה לשמש כ-“רגל בדלת” למשרות אחרות. בעניין ה-“רגל בדלת”, קל יותר לעבור תפקידים בתוך חברת הייטק מרגע שהתחלתם לעבוד שם והוכחתם שאתם מוכשרים ושווה לשמור אתכם. אולי שווה אפילו להתמיד בעריכת דין ולעבוד כיועץ משפטי בחברה – משם, תגלו אולי שהדלתות לתפקידים אחרים פתוחות.
אפשר גם למצוא (או להקים) פרויקט התנדבותי שיאפשר לכם להשתפשף בכישורים ובעולמות הרלוונטיים, אולי אפילו תוך כדי עבודה בעריכת דין (בזמן המועט שיש לכם…). מי שמעוניין במשרות CSR (corporate social responsibility), למשל, יוכל להשקיע מזמנו כדי לעזור לעמותה שעובדת עם ארגונים, וללמוד איך הדברים מתנהלים מהצד השני. אפשר להתנדב לנהל קהילה וירטואלית או להפיק פודקאסט שעוסק בנושאים שמעניינים אתכם, באופן שיחייב ללמוד את הנושא יותר לעומק וגם ייצר קשרים עם מי שעוסקים בתחום.
יש גם דרכים עקיפות, ארוכות יותר לצבור ניסיון לקראת המעבר, למשל קורסים או אפילו תואר שני במנהל עסקים או בתחום מעשי כמו סטטיסטיקה (אם יש לכם רקע מתאים) או מעבר ביניים בחברת ייעוץ או חברה תעשייתית אחרת שיכולה לתת לכם ניסיון מעניין בתחומים שיש גם בהייטק (למשל, לארגן כנסים עבור לשכת עורכי הדין או למתג משרד עורכי דין זה לא מאוד שונה מהעבודה שעושה מחלקת שיווק בחברת הייטק).
אם לסכם את מחשבותינו לגבי הטווח הארוך, נאמר שפיתוח קריירה והתפתחות אישית בכלל הם תהליכים שדורשים זמן ולעיתים הרבה הלוך ושוב עד שמוצאים מקום מדויק. ממילא ייתכן שהמקום המדויק לתקופה מסוימת בחיים יהיה פחות מדויק עוד שנתיים או שלוש. לכן, אנחנו ממליצים לנסות כל הזמן לענות לעצמכן על שתי שאלות עיקריות:
- מה מתאים לי? מבחינת החוזקות והכישורים אבל גם תנאי העבודה, הצוות, תחום העיסוק. לבירור השאלה הזו טוב להיעזר במבחני החוזקות, בראיונות עם חברים, במדיטציה עמוקה ואולי גם בשאלון הזה שפיתחה נרקיס אלון.
- מה יש שם בחוץ? מבחינת החברות, התפקידים הרלוונטיים, הביקוש וכדומה. גם על זה כבר דיברנו לא מעט.
כנראה שלא תמצאו מיד (או אף פעם) משרה שעונה במדויק לכל הקריטריונים שתגדירו בשאלה הראשונה, אבל ההבנה שלהם, לצד הבירור המתמיד לגבי מה יש בשוק, יעזרו לכם לקבל החלטות מושכלות לגבי היכן להשקיע את המשאבים שלכם (בעיקר של זמן ואנרגיות) וגם על מה להתפשר ועל מה לא כשיש הזדמנות קונקרטית על הפרק.
עקרון נוסף שחשוב להזכיר כאן הוא שעדיף להיות בתוך התהליך – להיפגש, להגיש קורות חיים, להתראיין, לספר על זה, לחשוב שוב ושוב מה בכלל אתם רוצים, להתבאס, לקבל תשובות שליליות, לחפש שוב וחוזר חלילה – כי רק ככה תלמדו משהו על עצמכן ועל העולם ובסופו של דבר תגיעו לשלב הבא בקריירה. אם לא תעשו את כל זה, יש סיכוי שתישארו עורכי דין ממורמרים גם עוד חמש שנים, וחבל.
כמה מילים על ליגל טק (Legal Tech)
ליגל טק הוא התחום בהייטק שעוסק בכל פיתוח טכנולוגי שקשור לתחום המשפט. בארץ פועלות מספר חברות שעושות דברים מגוונים למדי בליגל טק: LawGeex שבה עובד נמרוד מוכרת שירות שמאפשר עריכת חוזים אוטומטית באמצעות בינה מלאכותית, LitiGate מספקת שירות שמייעל ומבצע אופטימיזציה של ניהול תיקי ליטיגציה, גם כן באמצעות בינה מלאכותית ו-Darrow, שמוצאת עילות תביעה ברחבי הרשת ודואגת שהן יזכו לצדק. בעולם ישנן עוד שלל חברות שמציעות או מפתחות מוצרים דומים או משיקים.
באופן טבעי, בליגל טק עובדים יותר עורכי דין מאשר בחברות מתחומים אחרים. זה פחות או יותר התחום היחיד שבו עורכי דין הם מעצם טבעם domain experts, כלומר חולשים על החומר המקצועי בו עוסקות החברות.
עם זאת, תחום הליגל טק קטן למדי. עורכי דין חושדים בטכנולוגיה ולא מורגלים בה. קשה לשכנע מחלקות משפטיות לרכוש טכנולוגיה, ולכן השוק הוא מה שנקרא “שוק לא בשל”. למרות שבשנים האחרונות הליגל טק גדל פלאים בזכות מובילות שוק כמו LawGeex שיצרה במידה רבה את השוק העולמי ל-contract review automation (כן, הנה לקח חשוב: לא מזיק לשווק את עצמכם ואת החברה שלכם בכל הזדמנות!), עדיין מדובר על נישה קטנה.
לכן, למרות שבהחלט כדאי להציץ בעמודי הדרושים של חברות הליגל טק ולעקוב אחריהן, חשוב גם לא לבנות עליהן יותר מדי. ממילא רוב המשרות בחברות הליגל טק הן משרות דומות לאלה שיש בחברות הייטק אחרות, והכישורים שנדרשים בהן דומים.
ובכל זאת, אם אתם רואים משרה שרלוונטית אליכם בעמוד הדרושים של LawGeex, אתם כבר יודעים איפה למצוא את נמרוד ולהגיש דרכו קורות חיים…
מילות סיום
למעין ולנמרוד יש אופי שונה ומסלול שונה מעריכת הדין להייטק.
מעין התפטרה מעבודתה כעורכת דין במשרד ארדינסט, בן נתן ושות’ והקדישה חודשים ללמידה עצמית, השתתפות בפרויקטים כמו פרויקט דאבליו כדי להתפתח וללמוד עוד על עצמה, ודייקה את מה שחשוב לה ומה שהיא רוצה לעסוק בו. במהלך המסע היא נפגשה עם שלל נשים ואנשים לפגישות קפה פיזיות או וירטואליות, ולבסוף הגיעה לתפקיד מנהלת פרויקטים במחלקת החדשנות של חברת ענק בשם Orbia, מה שהתחיל כמשרה זמנית בשכר סטודנטים ועם הזמן התפתח. לאחר שצברה ניסיון ביצעה תהליך נוסף של חיפוש ודיוק וכיום היא VP Operations בחברת Sayata (חברה שמשנה את שוק הביטוח לעסקים קטנים ובינוניים בארצות הברית ובמקרה לגמרי גם מחפשת עובדות ועובדים כל הזמן, אהמ אהמ אהמ…).
נמרוד שנא את עריכת הדין מהרגע הראשון והתהליך הארוך אצלו היה בעיקר ההבנה שעליו להפסיק לעבוד במה שמאמלל אותו. אחרי ההתמחות בש. הורוביץ ושות’ סירב להצעה להמשיך במשרד כעורך דין ויצא לחיפוש עצמי קצר במסגרתו התראיין לכמה חברות ייעוץ עסקי ונפל בשלבי המיון המתקדמים. לבסוף החליט לחזור לעריכת הדין, עבד שנתיים במשרד נבו, קידר, בלום ושות’ והתפטר משם כשהגיעו קלסרים שחורים לבנים עד נפש. נמרוד סיפר לכל מי שפגש שהוא מחפש את דרכו, ובהפגנה שמאלנית כלשהי בכיכר רבין פגש חבר ששידך אותו עם חבר אחר שעבד ב-LawGeex. השאר היסטוריה, והלקח הוא שגם למזל, מה לעשות, יש חלק משמעותי בדרכי הקריירה.
מה שדומה בינינו הוא שהמעבר של שנינו להייטק היה חלק באופן יחסי ולא לווה בשנים של חיפושי סרק ותסכול. עם זאת, זו לא החווייה של כולם. בעולם ההייטק תתקלו לעתים תכופות במיתוגים מפוצצים ובאמרות שפר על כך שכל אחד יכול, כולם חדי קרן ונינג’ות וגיבורי על ומדהימים וכו’. המציאות שונה: ללא-טכנולוגים יש ביקוש מוגבל בעולם ההייטק. מי שמתקבל הוא מי שמוכשר, מי שרעב, מי שמקושר, מי שעיקש, מי שמוכן להתפשר או מי שיש לו מזל (ובעיקר: מי שנופל לכמה וכמה מבין הקטגוריות האלה).
כן, יש דברים שאי אפשר לשלוט בהם, וביניהם העבר שלכם עד לנקודה הזאת ומזלכם הטוב באופן כללי. מה שכן אפשר לשלוט בו הוא היכולת לנסות ולהכין את הקרקע לאותו זיק של מזל טוב. לא תתקלו במזל במישהו שמכיר מישהו אם לא תספרו לאנשים שאתם מחפשים עבודה, גם אם תמצאו במזל תיאור משרה שמתאים לכם בדיוק בקבוצת פייסבוק נידחת, זה לא יעזור אם לא יהיו לכם קורות חיים משופצים, נאים ומשכנעים וכו’. אז קדימה, הגיע הזמן ליצור לעצמכם מזל טוב.
את מעין אפשר למצוא בלינקדאין, פייסבוק או ב-maayanskit בג’ימייל נקודה קום.
את נמרוד אפשר למצוא בלינקדאין, פייסבוק או ב-nimrodror בג’ימייל נקודה קום.
עשיתם את המעבר מעריכת דין להייטק ויש לכם תובנות או סיפור לשתף? צרו קשר ובואו נכתוב אותם ביחד.
