גמר וימבלדון האחרון, מעבר להיותו אירוע שובר לב עבור פדרריסטים ואירוע מרומם רוח עבור ג’וקוביצ’יסטים, היה קו פרשת מים חשוב בתולדות הדיון על אודות זהות הטניסאי הגדול בכל הזמנים. מי שאוחז גם הוא כנראה בדעה זו הוא נובאק ג’וקוביץ’. כדאי לבחון את הדברים שאמר על פדרר לאורך השנים כדי להבין את השינוי שחולל גמר וימבלדון.
אחרי שניצח את פדרר בגמר בסינסינטי בשנה שעברה, למשל, אמר ג’וקוביץ’: “הוא אלוף גדול; ככל הנראה הטוב ביותר ששיחק את המשחק אי פעם”. לאחר גמר אליפות ארה”ב ב-2015, גמר הגראנד סלאם האחרון בו שיחקו לפני השנה, אמר ג’וקוביץ’ “לעלות על המגרש כשאתה יודע שאתה משחק נגד מי שהוא כנראה הטניסאי הגדול בהיסטוריית המשחק, זה יותר מלחיץ”. סקירה של מעמדים דומים תניב עוד ציטוטים לאוסף; ג’וקוביץ’ הרבה לחלוק כבוד לפדרר ולקשור לראשו כתרים בכל הזדמנות אפשרית. בנאומים וראיונות שונים ג’וקוביץ’ ממש יצא מדרכו כדי לכנות את פדרר “הטניסאי הגדול בכל הזמנים”.
והנה, לאחר הניצחון על פדרר בגמר בווימבלדון, אמר ג’וקוביץ’ שפדרר הוא “אחד הטניסאים הגדולים בהיסטוריה”. שינוי קטן, כמעט דקדוקי לכאורה. אך מפיו של ג’וקוביץ’, טניסאי שלא רק שש לפרגן בעבר לפדרר בפה מלא אלא גם רהוט במיוחד ובורר את מילותיו בקפידה, נראה שמדובר בהצהרה. חביבי, אמר ג’וקוביץ’, ניצחתי אותך בגמר וימבלדון כששיחקת במיטבך ואני לא. גם נקודות משחק במשחקון הגשה שלך לא הועילו, גם הקהל החד צדדי לא סייע. המעמד שלך נמצא בסכנה. כדאי שתתחיל לצפות בסרטונים בהם פרגנתי לך לאורך השנים. אני אצפה לפרגון דומה כשאעמוד בעצמי בראש הפירמידה ההיסטורית.
ג’וקוביץ’, כזכור, זכה בווימבלדון בתואר הגראנד סלאם הרביעי שלו מתוך חמשת טורנירי הגראנד סלאם האחרונים שהתקיימו. בכך הוא מחק לחלוטין את הפער שפתחו מולו פדרר ורפאל נדאל מאז 2016, אז התקופה המופלאה הקודמת של ג’וקוביץ’ באה אל קיצה והתרסקה אל קרקע תקופת השפל האישית שחווה עד אמצע שנת 2018. במשך שנה וחצי, מתחילת 2017 ועד שזכה בווימבלדון בשנה שעברה, נאלץ ג’וקוביץ’ לצפות בפדרר ונדאל שזכו בשלושה תארי גראנד סלאם כל אחד, משחזרים בכך את ימיהם הקדומים מאמצע העשור הקודם, ושמע את הסופרלטיבים שהורעפו עליהם ללא הפסקה. ג’וקוביץ’ נתקע על תריסר תארי גראנד סלאם כשפדרר הגדיל את הפער ממנו לשמונה תארים, ונדאל לחמישה. בסך הכל שנה ומעט לאחר מכן, הפער מפדרר עומד בסך הכל על ארבעה תארים, ומנדאל על שניים בלבד.
התרחש עוד דבר מה במהלך וימבלדון, שנשכח בגלל הגמר. פדרר ניצח את נדאל בחצי הגמר בצורה משכנעת. זה היה הניצחון השישי של פדרר על נדאל מתוך שבעת המשחקים האחרונים שלהם. הניצחון היחיד של נדאל על פדרר מאז 2014 היה באליפות צרפת, מבצרו האדום. נדאל עדיין מוביל ברקורד הראש בראש, זכר לימים בהם נדאל הופיע בסיוטי הלילה של פדרר, אך הפער הצטמצם. על החימר, נדאל מוביל 2-14 מוחץ. על כל יתר המשטחים, פדרר מוביל 10-14.
בנקודה זו כדאי לציין שמי שלא צפה בטניס אי שם בשנים 2006-2009 פשוט לא מבין את הסיפור הזה שנקרא היריבות בין פדרר לנדאל. פדרר היה אז הטניסאי הטוב בעולם בהפרש משמעותי, מלבד במאץ’ אפ אחד ויחיד, מול נדאל. נדאל הנחיל לפדרר הפסדים כואבים במיוחד בגמר בצרפת ובווימבלדון ב-2008, ולאחר מכן באוסטרליה ב-2009, באותו גמר מפורסם בו פדרר פרץ בבכי במהלך טקס הענקת הגביעים. ארבע המערכות הראשונות במשחק ההוא היו מופלאות, אך המערכה החמישית הייתה קטסטרופה. פדרר החטיא חבטות פשוטות לכל אורכה, כולל סמאשים לתוך הרשת. פדרר ביסס באותם הימים את הטיעון לפיו הוא הטניסאי הגדול בהיסטוריה, אך ההפסדים לנדאל ביססו את נדאל כאנטי-פדרר, הקריפטונייט האולטימטיבי אל מול מעמדו של פדרר שהיה ללא רבב מלבדו.
מעמדו של נדאל כאנטי-פדרר נבע כמובן גם מסגנון המשחק שלו, מהאישיות שלו על המגרש ואפילו מהאנגלית הרצוצה שבפיו. הוא היה כל מה שפדרר אינו. אולם מעל לכל, נדאל נהיה לאנטי-פדרר מכיוון שהצליח לגרום לאוהדי טניס ברחבי העולם להטיל ספק בכך שהטניסאי המעוטר בהיסטוריה הוא גם הגדול מכולם.
גם אם האנטי-פדרר שכנע אתכם שרוג’ר פדרר אינו הטניסאי הגדול בהיסטוריה מסיבה כזאת או אחרת, עליכם להודות שפדרר הוא תקן הזהב בכל הקשור לגדולה היסטורית. מולו נמדדים היתר. לא רק מכיוון שזכה ביותר תארי גראנד סלאם מכל אחד אחר, אלא גם בזכות האהדה ההיסטרית כלפיו, בזכות היותו הספורטאי הרווחי ביותר בעולם בעידן בו מתחרים ענקים כלאו מסי, כריסטיאנו רונלדו ולברון ג’יימס, ובזכות הקונצנזוס לגבי יופי הטניס שלו. ניתן להתחרות בפדרר. להחליף אותו זה סיפור אחר לחלוטין.
נדאל היה אנטי-פדרר מוצלח מכיוון שניצח את פדרר שוב ושוב. זו הייתה תמיד הדרך היחידה בה ניתן היה לערער את מעמד העל של פדרר. אולם מאז תחילת 2017 נדאל לא מצליח להמשיך ולהתמיד בכך. משהו השתנה.
אם תשאלו אותי, מה שקרה הוא שהסטטיסטיקה התיישרה, ומספיק זמן עבר כדי שפדרר יתגבר על טראומת העבר. אני בוודאי אכעיס כשאכתוב שלדעתי נדאל מעולם לא היה טניסאי טוב מפדרר מחוץ לחימר, גם במרבית השנים בהן ניצח אותו שוב ושוב. גמר אליפות אוסטרליה ההוא כמשל: פדרר הפסיד בגלל התרסקות מנטאלית. ההפסדים החוזרים והנשנים בעונת החימר, בה פדרר ונדאל שיחקו אז פעמיים או שלוש כל שנה, פשוט שחקו את הביטחון העצמי של פדרר. אני לא אומר, חלילה, שנדאל נמצא כיום בכיס של פדרר. ממש לא. נדאל הוא עדיין טניסאי שמאיים על המורשת של פדרר, ובעל מאץ’-אפ מצוין מולו. אלא שמאז 2017 נחשף שנדאל הוא לא הקריפטונייט המושלם אחרי הכל.
את מעמד האנטי-פדרר – הטניסאי שמכרסם במעמדו של פדרר כטניסאי הגדול בהיסטוריה – תפס נובאק ג’וקוביץ’. ג’וקוביץ’ אמנם מפגר גם אחר פדרר וגם אחר נדאל במניין תארי הגראנד סלאם, אבל כל הטיעונים שעמדו בעבר לצד נדאל בקרב ההיסטורי מול פדרר עומדים כיום לצד ג’וקוביץ’: הוא אוחז ברקורד ראש בראש עדיף על שניהם, במיוחד מאז 2011 (10-21 מול נדאל, 9-20 מול פדרר) וזכה בכל תארי הגראנד סלאם שלו מול פדרר ונדאל בשיאם (או מול אנדי מארי בשיאו). כיס ההתנגדות האחרון לשלטון הסרבי הוא אליפות צרפת, שם ג’וקוביץ’ אוחז בגביע אחד בלבד ובניצחון אחד בלבד מול נדאל. מלבד הכתם הזה, לג’וקוביץ’ אין מתחרים של ממש בסבב לאורך זמן כבר קרוב ל-9 שנים. נצח במונחי עולם הטניס.
הנתונים העילאיים של ג’וקוביץ’ אינם חדשים. כל מה שהתחדש הוא הניצחון הנוסף של פדרר מול נדאל במעמד חשוב, וההפסד הדרמטי של פדרר לג’וקוביץ’ בגמר. דווקא על הדשא, דווקא בשיאו, דווקא עם קהל תומך בצורה שגובלת בחוסר ספורטיביות, דווקא במשחק בו התעלה על ג’וקוביץ’ בכל פרמטר והגיע לשתי נקודות משחק, פדרר רשם את ההפסד הכואב ביותר שלו מזה שנים דווקא מול ג’וקוביץ’. אחרי הגמרים בווימבלדון ובארה”ב ב-2014, 2015 ועכשיו גם 2019, נראה שלא משנה מה יעשה, פדרר פשוט לא יצליח לעבור את המשוכה הזאת שנקראת נובאק ג’וקוביץ’.
הדברים כבר חורגים מכף יד וגב יד, מהגשה והחזרה. בכל אלה יש אולי כדי להסביר מדוע ג’וקוביץ’ התעלה על פדרר לאורך העשור האחרון, אך לא כדי להסביר למה פדרר הפסיד לג’וקוביץ’ זו הפעם השלישית בגראנד סלאם לאחר שהיו לרשותו שתי נקודות משחק, או איך ג’וקוביץ’ הדף 19 נקודות שבירה בגמר אליפות ארה”ב ב-2015. כדי להסביר את כל זה יש לפנות לדברים שגדולים מאתנו כגורל או היסטוריה או למונחים עמומים ובלתי מושגים כמנטאליות או וינריות. זו כל האנטי-תורה על רגל אחת. יחי האנטי-פדרר החדש!
