יש לי עשרות סיפורים על עונשים שקיבלתי ונתתי בצבא. בין היתר קיבלתי ריתוק של 14 ימים כי נרדמתי בשמירה באיזו התנחלות והסמסו”ל תפס אותי ישן כשאני מחבק מפזר חום; קיבלתי ריתוק של 14 ימים כי שכחתי מטול רימונים במטווחים שרחוקים כמה קילומטרים מהבסיס; קיבלתי ריתוק של 7 ימים כי חייל שלי יצא הביתה בלי כומתה וקיבל דו”ח מ”צ; קיבלתי קנס של 300 ש”ח כי קצין הורה עלי להעביר משקפת שהייתי חתום עליה לסיור, והגומי מסביב לעינית של המשקפת נקרע בזמן הסיור; קיבלתי שבת כי קראתי ספר בשמירה; נתתי שבת לחייל שנרדם בעת שביצע משימה משמימה שנתתי לו במהלך לילה לבן (קשה להאשים אותו); נתתי שעות ביציאה לחיילים שנרדמו בזמן שהאזינו לסבא שלי מדבר באיזו תרבות יום א’ מעייפת; נתתי עשרות שעות ביציאה ושבתות לחיילים שהיו חסרים להם כדורים במחסניות ומים במימיות ודברים מפגרים כאלה; ועוד. בנוסף, פעם קצין מנוול איים עלי בריתוק כי שידכתי אותו למיטה בזמן שישן.
אבל הסיפורים החביבים עלי הם כנראה אלה:
1. התקיימה ישיבת סגל חשובה ביותר, בה דיברנו על תרגיל גדול שאנחנו הולכים לבצע, ניתחנו פרטים בלתי חשובים ברמת דיוק אדירה, למדנו מפות וציוני דרך, ותכננו את ניצחוננו המזהיר על הסורים הבלתי קיימים בהם נילחם. בסוף הישיבה המסו”ל (מ”פ) הכריז שאנחנו עומדים לזיין את הגדוד שיעביר לנו את התרגיל. עשיתי את הדבר היחיד שחשבתי שהגיוני באותו רגע: קמתי מהכסא, הסתובבתי, הורדתי את מכנסי ותופפתי על ישבני החשוף כדי להדגיש כמה הגדוד בצרות. המסו”ל גירש אותי ואת חברי, שצחק מהמחווה הלא שגרתית שלי, מהישיבה. לדעתי זה היה עונש לא מידתי.
2. ערכנו ישיבת סגל שגרתית, בה שוחחנו על הלו”ז של מחר בו נתעלל בחיילנו האומללים וחסרי הישע. הייתי ממש עייף ואף על סף הירדמות, אז כדי לא לבזות את המעמד החשוב התנדבתי לקום ולכתוב את תכניתנו הזדונית על הלוח בחדר הישיבות. קצין משעמם א’ אמר שבשבע בבוקר השכמה, ובשמונה בבוקר מסדר של החיילים. כתבתי על הלוח את דבריו החכמים. קצין משעמם ב’ תהה מה עושים אחרי ההשכמה ואף אחד לא ידע, אז כדי למלא את השתיקה המביכה כתבתי שבשמונה ודקה מתבצע “קקי על ל'” (ל’ הוא אדם ששירת איתי בצבא ויש סיפור מעניין על כך שחרבנו לו על הראש). המסו”ל זעם עלי והורה לי למחוק את דבר ההבל. בהמשך, קצין משעמם א’ אמר שב-12:30 יש ארוחת צהריים, וכתבתי את קביעתו המשכנעת על הלוח. מכיוון שהשתררה בשנית שתיקה מביכה, כתבתי שב-12:31 מתבצע “קקי על הראש של ל'”. המסו”ל הזועם פוצץ את הישיבה, והורה לנו לקיים את הישיבה שוב ב-2 בלילה, ב-4 בלילה וב-6 בבוקר. האגדה מספרת שאנחנו עדיין שם, בלימבו אינסופי, מקיימים את ישיבת הסגל המשמימה לנצח נצחים.
