מעריכת דין להייטק

כל הפוסטים בסדרת מעריכת דין להייטק:
1 – הסיפור האישי שלי, ורקע בסיסי על סוגי חברות וסוגי תפקידים בחברות הייטק
2 – צעדים פרקטיים למעבר מעריכת דין להייטק, עם עורכת דין לשעבר מעין שנדרוביץ’ אשד
3 – מעריכת דין לניהול מוצר, עם עורכת דין לשעבר אופיר שרון
4 – מעריכת דין למחלקת רכש טכנולוגי, עם עורך דין לשעבר ישי פיגנבוים
4 – מעריכת דין למחלקת רכש טכנולוגי, עם עורך דין לשעבר ישי פיגנבוים
5 – מעריכת דין לתכנות, עם עורך דין לשעבר יוס ישראל
6 – מעריכת דין לניהול מוצר ב-Playtika, עם עורכת דין לשעבר ענבר אסיף

הקדמה

לפני ארבע שנים התפטרתי מעבודתי כעורך דין, ומעט לאחר מכן הצטרפתי לחברת סטארט אפ כ-Customer Success Manager בחברה LawGeex. בדיעבד ההחלטה נראית לי ברורה מאליה, מתבקשת לגמרי, אבל לפני ההתפטרות עברו עלי חודשים ארוכים ומייסרים של התלבטות. אחד החסמים העיקריים שלי היה היעדר ידע. עולם ההייטק נראה לי זר ולא מוכר. לא ידעתי מה אני יכול להציע שם, אם בכלל, ולא ידעתי להבחין בין התפקידים השונים והחברות השונות שרלוונטיים אלי.

מאז יצא לי לדבר עם עורכות דין רבות שעברה עליהן אותה התלבטות, וגיליתי שוב ושוב שאני משוחח איתן את “השיחה” – כלומר תיאור כללי של הדברים שהייתי שמח לדעת בזמן שאני התכוננתי לקפיצה הזאת. מכיוון שהפידבק מאותן עורכות דין היה שהשיחה עשתה להן סדר ועזרה להן מאוד, החלטתי שהגיע הזמן לכתוב את עיקריה ולעזור לעורכי דין (ואולי גם לאנשים אחרים) להבין מול מה הם עומדים.

האם יותר טוב בהייטק?

התשובה הקצרה שלי היא: “כן”. התשובה הארוכה מעט יותר היא: “כן, אבל אני לא יודע מה יהיה בגיל 45”.

עורכי דין אוהבים משלב לשוני גבוה מדי, אז בוודאי אגרום להם להרגיש בנוח כשאכתוב שקצרה היריעה מלתאר את בעיותיו של מקצוע עריכת הדין. ביליתי שנים מחיי במחשבה מדוע המקצוע הזה קשה כל כך, ובסופו של דבר התשובה שלי לכך היא קצרה: חיובי שעות. הסיבה המרכזית לכך שמרבית השנתון שלי באוניברסיטה העברית כבר עזב את המקצוע היא לדעתי המודל העסקי של המקצוע (אגב, רק עורכי דין יבינו ש-“המקצוע” אינו זנות אלא עריכת דין). בליבת המקצוע ניצבים חיובי השעות, ואלה מעודדים חוסר יעילות, שעות עבודה ארוכות ואפילו בינוניות. אין לעורך דין שום תמריץ לייעל את העבודה שלו, להשחיז ולקצר טיעונים או ללכת הבייתה מוקדם כשהוא נמדד (כמעט) אך ורק בכמות השעות שהוא מחייב.

בהייטק תופעת חיובי השעות לא קיימת. מערכת התמריצים לעובד שונה בתכלית, וקשורה הרבה יותר ליעילות ותפוקה במקום לשעות עבודה. קשה להמעיט בחשיבות ההבדל הזה. בעיני, אפילו רק על הסיבה הזאת לבדה שווה לעבור מעריכת דין לכל מקצוע רציני אחר.

למיטב הבנתי, גם עורכי דין בחברות סובלים משעות עבודה קשות ונופלים קורבן לתרבות עבודה לא יעילה. אני לא לגמרי יודע למה. אני מנחש שזה קשור לתרבות שדורות של עורכי דין הביאו איתם מהמשרדים אל המחלקות המשפטיות.

גם בהייטק עובדים קשה, במיוחד בחברות סטארט אפ קטנות, אבל מנסיוני אין להשוות את שעות העבודה בשני העולמות, וגם לא את אינטנסיביות העבודה עצמה. לעורכי דין יש מנטאליות של עובדי פרך, שהפסקות וכיף זרים להם (אולי בגלל זה הנופשים במשרדי עורכי הדין הגדולים כל כך מנקרי עיניים – מכיוון שבכל דקה ורגע מחוץ לנופש האלה הם עובדים כמו עבדים). בשנותי בהייטק לא יצא לי לפגוש מישהו שעובד שעות ארוכות לאורך זמן כמו שאני עבדתי בשלוש שנותי כמתמחה ועורך דין.

ישנו גם עניין המשכורת. עבור עובדת מתחילה בעריכת דין ובהייטק, המשכורת הממוצעת גבוהה יותר בהייטק, כמעט לרוחב כל קשת התפקידים. ישנה בעיה למי שכבר צברה ניסיון של 5-10 שנים ומעלה בעולם עריכת הדין. במקרה הזה, מכיוון שמי שעוברת מעריכת דין להייטק תאלץ להתחיל ממשרה בסיסית יחסית, מה שנקראת בהייטקית משרת ג’וניור, יכול להיות שהשכר ירד.

בהקשר הזה דעתי היא שלמי שאין מוטיבציה להמשיך לעבוד כעורכת דין עד למינוי כשותפה או מנהלת בכירה במחלקה משפטית ממילא אין אופק שכר מדהים. לפיכך לטווח היותר ארוך עדיף ממילא בהייטק, כי תוך שנתיים-שלוש השכר יכול לזנק שם בחדות.

ישנם שני חסרונות מרכזיים, לדעתי, לעבודה בהייטק מול עריכת דין. האחד הוא האתגר האינטלקטואלי. עורכי דין אולי עובדים כמו חמורים ולא מרוויחים בהתאם, אבל הם עוסקים פעמים רבות בחומרים מעניינים ונדרשים להפעיל כל נוירון במוח כדי לסנתז כמויות אדירות של מידע לנרטיב משכנע, חוזה טוב או חוות דעת משפטית חדה. בהייטק, ככלל אצבע, הדברים פשוטים יותר לאנשים שאינם טכנולוגים.

בהייטק נדרשים כישורים שונים: ניהול פרויקטים, עבודה מול אנשים, כתיבה מקצועית או יכולת מכירה. אני לא מזלזל בכישורים האלה בכלל, אבל לטעמי הם, בפשטות, פשוטים יותר. כדי להיות עורך דין טוב באמת יש צורך בלמידה אינסופית של תיקים חדשים, לקוחות חדשים, חוקים, תקדימים ותקנות. כדי להצטיין במקצועות מסוימים בהייטק יש צורך ללמוד באופן עמוק מספר מצומצם של כישורים ולרוץ איתם, תוך חידוד שלהם לאורך זמן ולימוד הדרגתי ואיטי יחסית של כישורים נוספים. זה אתגר, אבל הוא שונה.

החסרון השני, שרמזתי לו בהתחלה, הוא תקרת הזכוכית של הגיל. כן, אפשר למצוא עבודה בהייטק בכל גיל, אבל זה קשה יותר. בעוד שהניסיון והקשרים שצוברים עורכי דין מעלה את הערך שלהם לאורך השנים כמעט תמיד, ההייטק הוא עולם של צעירים. אין לי שמץ של מושג מה אעשה בגיל 45 או 50 עם הידע והכישורים שאני צובר היום. זה לא אומר שבהכרח לא אעבוד אז בהייטק, אבל זה אומר, בסבירות גבוהה, שאצטרך להמציא את עצמי מחדש עוד פעמיים או שלוש עד סוף הקריירה, מה שלא היה קורה לי אם הייתי נשאר עורך דין.

אוקיי. אז מה עכשיו?

לפני שניגש לתאר את התפקידים השונים שרלוונטיים לעורכי דין, חשוב להבין שעולם ההייטק מורכב ומרובד יותר מעולם עריכת הדין, ובעיקר זר למי שהגיע מהפקולטה למשפטים או ממשרד.

“הייטק” הוא שם כולל לחברות שונות לחלוטין, בסדרי גודל שונים לחלוטין. הוא כולל את המפלצת מייקרוסופט שמעסיקה כמעט 200,000 עובדים ברחבי העולם (כ-2,000 מהם בישראל, לפחות בינתיים), וגם סטארט אפים שעובדים בהם שני מייסדים ומתכנת. הוא כולל חברות גיימינג, טכנולוגיות פרסום ושיווק, אפליקציות ניווט לספינות תובלה ופיתוח כלי נשק רצחניים.

למי שיש את הלוקסוס לבחור – וכשאתן תעשו את המעבר להייטק לא בטוח שיהיה לכן את הלוקסוס הזה – אני ממליץ בחום לנסות לסקור את התחומים השונים בהייטק שמעניינים אתכן ולנסות להתביית על משהו שגורם לעיניים שלכן לזרוח קצת. מוטיבציה היא דבר שיעשה את החיים שלכן יפים יותר, ובנוסף אי אפשר לזלזל בחשיבות של מוטיבציה בתהליכי מיון. אנשים רוצים לעבוד עם נשים רעבות עם ברק בעיניים, ולא עם זומביות שאין להן מושג לאן הן מתראיינות.

חשוב לא פחות לשים לב לגודל החברה. כלל אצבע בסיסי מאוד, שבהחלט לא תקף תמיד, הוא שיהיה לכם קל יותר לעבור ממשרד עורכי דין לחברת סטארט אפ קטנה עד בינונית. זה מכיוון שלחברות האלה יש פחות כסף ויוקרה שיכולים לגייס מועמדים עתירי ניסיון, במיוחד למשרות הזוטרות יותר, ויותר סביר שהם יסכימו להתפשר על מישהו כמוכם, כלומר חסר ניסיון אבל מלא מוטיבציה וחמוש ביכולות גבוהות (עוד על כך בהמשך).

כאמור, זה לא תמיד המצב. ישנן חברות גדולות שזקוקות, למשל, למנהלות פרויקטים או תפעול, ופחות חשוב להן שאלו יהיו בעלות ניסיון. אולם תפקידים רבים בחברות כמו גוגל או פייסבוק דורשים תנאי סף של 10 שנות ניסיון או עבודה קודמת בתפקידים בכירים. מה אכפת להן, הרי הן ימצאו מועמדים שעונים על הדרישות. סטארט אפים יש אינסוף, ואמזון יש רק אחת.

גודל החברה משפיע בהכרח גם על אופי התפקיד. בחברה קטנה שאין בה הרבה אנשים, נפוץ למצוא תרבות של “כולם עושים הכל” ואין הפרדה קשיחה בין המחלקות. יש לכך יתרונות וחסרונות. היתרון המרכזי הוא שלומדים הרבה יותר יותר מבחינה רוחבית. מכירים תפקידים שונים ורואים מקרוב עבודה של קולגות. החסרונות הם שככל שהחברה קטנה יותר ורעבה יותר לכסף, עובדים בדרך כלל קשה יותר, ובנוסף שבחברה קטנה אין הרבה ניסיון מצטבר וצריכים ללמוד יותר דרך הרגליים מאשר באמצעות למידה איטית ומבוקרת ממנהלים עתירי ניסיון (שעובדים פעמים רבות בחברות מבוססות יותר).

ככל שהחברה גדולה יותר, היא עוברת לרוב תהליך של המתקצעות. כל אחד עושה תפקיד מצומצם יותר ומתמחה בו. זה עלול ליצור תחושה של “בורג במערכת”. מצד שני, בחברות הגדולות יש כמות ניסיון אדירה ללמוד ממנה, ובדרך כלל תנאי ההעסקה והביטחון התעסוקתי טובים יותר. הרי אמדוקס לא תיסגר מחר, והסטארט אפ שפועל מדירת השכנים מבבניין מול בהחלט עלול להימחק בכל רגע.

קשרים ויצירת רשת

עוד נקודה קריטית לפני סקירת התפקידים הרלוונטיים לעורכי דין היא נושא הקשרים, שלתפיסתי דומיננטי וחשוב פחות בעולם עריכת הדין. התקבלות לעבודה במשרד עורכי דין היא דבר פשוט. המשרד מפרסם מודעת דרושים בפייסבוק או בערוץ ציבורי אחר, עורך הדין מגיש קורות חיים בעצמו או דרך אחת מחברות ההשמה, ובגדול יודע לפי דרישות התפקיד האם יזומן לראיון ומה ישאלו בו. אם שני הצדדים עשו סוייפ ימינה יש מאץ’, ואפשר להיכנס למיטה. כלומר, למיטת הדין.

בהייטק, קשרים אישיים הם קריטיים. משרות רבות מתפרסמות בשלבים ראשונים אך ורק דרך חברים. בשוק הקשה של גיוס עובדים להייטק, עובדים מקבלים בונוסים יפים על מציאת מועמדים מתאימים ומפעילים באגרסיביות את הרשת שלהם כדי לאתר כאלה. חברות רבות מסתמכות על הערוצים האלה בתור ערוץ מרכזי או אפילו בלעדי לגיוס עובדים.

אם החלטתן שהגיע העת לעבור להייטק, הדבר הכי דחוף וחשוב שאתן צריכות לעשות הוא לספר לכל מי שאתן מכירות שאתן מחפשות משרה בהייטק. אי אפשר להדגיש את הנקודה הזאת מספיק. תיפגשו עם אנשים לקפה או תבקשו מהם לעלות איתכן לשיחת טלפון או זום, תמכרו את הכישורים המדהימים שלכן ותסבירו מה אתן מחפשות. ישנה סבירות גבוהה מאוד שפיסת המידע שחסרה לכן, או אפילו המשרה הבאה שלכן, תגיע מאותן פגישות ושיחות.

חשוב גם להסביר שבאקוסיסטם של עולם ההייטק, שיחות ופגישות כאלה הן עניין שבשגרה. כולם רוצים לספר במה הם עובדים, (כמעט) כולם מתעניינים במה נעשה בחברות אחרות, וכמעט בטוח שמי שתפנו אליו ישמח לשתף, לספר ולעזור, מכיוון שבזמנו גם לאותו אדם היה מי ששיתף איתו, סיפר לו ועזר לו. מעין שנדרוביץ’ אשד הנפלאה, עוד אחות לאחוות עורכי הדין שהפכו הייטקיסטים, כתבה רשומה מוצלחת על פגישות קפה, החשיבות שלהן ואיך כדאי לתכנן אותן ממש כאן.

אחלה! אבל לאיזה תפקיד עורכת דין פשוטה כמוני בכלל יכולה להתקבל?

הגענו ללב העניין, ובכל זאת שווה להקדיש לו עוד כמה מילות הקדמה.

כל המאמר הזה נכתב מנקודת מוצא לפיה אין לקורא הכשרה טכנולוגית. מן הסתם, אם אתם יודעים לתכנת אין לכם שום צורך בהכוונה – פשוט תגישו קורות חיים למשרה הטכנולוגית הרלוונטית ותפסיקו לקרוא את המאמר הבלתי רלוונטי הזה.

לעורכי דין יש בעיה כפולה בהקשר של ניסיון וכישורים רלוונטיים להייטק: א. לרוב, אין לנו ניסיון רלוונטי לעבודה בהייטק. ב. אחרי שנים של לימודי משפטים ועבודה קשה ומתוחכמת כעורכי דין, אנחנו בטוחים שיש לנו ניסיון וכישורים רלוונטיים להייטק. בעולם המשפטים, לספר שעבדתם 5 שנים במחלקה המסחרית בגולדפרב זליגמן והתיק הגדול שעבדתם עליו שנתיים הוא ניהול פשיטת רגל ופירוק של חברת ענק ירשים וידליק את המאזין. בעולם ההייטק, המגייס שישמע את הסיפור הנוגע ללב הזה לא יבין מה אתם רוצים מהחיים שלו.

לא סתם הפרדתי בין “ניסיון” ל-“כישורים”. ככלל, באמת לא יהיה לנו ניסיון רלוונטי. לא ניהלנו מוצר או פרויקט טכנולוגי, לא עסקנו במכירות או שיווק וכמעט בטוח שלא ניהלנו צוות בעבודתינו בדוש, דוש, דושה ושות’.

כישורים הם סיפור שונה. לעורכי דין יש כישורים מסוימים. למשל, עבודה עם לקוחות, הבנה עסקית (למי שעסק בתחום המסחרי), יכולות התבטאות גבוהות בכתב ובעל פה, ניהול פרויקטים (תיק ליטיגציה מורכב הוא לגמרי פרויקט) ועוד. שווה גם לחשוב על הכישורים המסוימים שנלוו לעבודה שלכם. למשל, עבדתם בתחום המוניציפלי? אולי תבדקו האם יש סטארט אפים שנותנים שירותים לעיריות.

את הכישורים המסוימים האלה כדאי שתדגישו כמה שיותר בראיון ובקורות החיים, אבל חוץ מזה, הם יכולים לתת לכם מושג טוב איפה יהיה לכם הכי טבעי וקל להשתלב.

ועכשיו, למיפוי תפקידים רלוונטיים.

שיווק, פיתוח עסקי, פיתוח מכירות, מכירות, ניהול לקוחות

התחום הרלוונטי ביותר בעיני הוא תחום ה-Go to Market (בקיצור G2M), מכיוון שזה התחום המרכזי בחברות הייטק שמאוכלס על ידי לא-טכנולוגים כמונו. בנוסף, הכישורים שלנו עשויים להיות רלוונטיים ביותר דווקא שם.

חשוב להבין שכל חברה בנויה בצורה שונה, אבל בגדול מחלקות ה-G2M פועלות כיחידה עצמאית שתפקידה הקריטי הוא יצירת תזרים מזומנים לחברה.

המחלקות האלה פועלות במה שנקרא funnel או משפך. העיקרון המנחה: אי שם בעולם יש הרבה מאוד לקוחות פוטנציאליים לחברה. חלקם יתעניינו במוצר או בשירות שהחברה מציעה, חלקם הקטן יותר יביע כוונות רציניות לרכוש אותו, וחלקם הקטן עוד יותר יהפוך ללקוחות.

מחלקת השיווק היא בראש המשפך, ותפקידה ליצור leads, כלומר פוטנציאל ללקוחות. בשיווק עושים הרבה דברים: מתכננים את אסטרטגיית המיתוג של החברה, דואגים לפרסום שלה, מארגנים כנסים, כותבים מאמרים ורשומות בבלוגים ועוד. התפקידים במחלקות שיווק מגוונים מאוד ודורשים אנשים עם כישורים אחרים לגמרי לכל תפקיד ותפקיד. אם יש לכם רעב להבין איך עובד מיתוג של חברה או ניסיון בארגון כנסים או כתיבה מקצועית, למשל, יכול להיות שזה כיוון לא רע.

תפקיד הפיתוח העסקי הוא בגדול מציאת דרכים חדשות למכור את השירות או המוצר של החברה, בעיקר באמצעות יצירת שותפויות עם חברות אחרות שמציעות שירות או מוצר משיקים או מציאת שווקים חדשים. אם יש לכם הבנה עסקית חריפה מסיבה כלשהי זו אפשרות, אם כי קשה למצוא תפקיד פיתוח עסקי שלא דורש ניסיון קודם.

עכשיו אסבך מעט את העניינים: התפקידים הבאים שיתוארו כאן נפוצים בעיקר בחברות B2B, ולא בחברות B2C. על מה אני מדבר? ובכן, כל חברה מוכרת את השירות או המוצר שלה לקהל יעד שונה. ישנו הבדל גדול מאוד בין חברה שמוכרת מוצרים לעסקים אחרים (למשל, שירותי הענן של אמזון נמכרים בעיקר לחברות אחרות שצריכות המון מקום אחסון) לבין חברה שמוכרת מוצרים ללקוחות קצה (למשל, אמזון בכובעה כמוכרת מוצרים אונליין). ישנם תפקידים שרלוונטיים כמעט רק בחברות Business to Business, או B2B, מכיוון שישנו קשר נרחב ואינטנסיבי יותר עם הלקוחות הפוטנציאליים והלקוחות.

פיתוח מכירות (או Sales Development Representatives, בקיצור SDR) עוסקים בשלב מאוחר יותר במשפך, ויוצרים קשר עם leads שיצרה מחלקת השיווק. מבחינת ניסיון נדרש, נדמה לי שתפקיד SDR הוא אחד התפקידים שהכי קל להיכנס אליהם מכיוון שהם, באופן יחסי, פשוטים וברורים יותר מיתר התפקידים. תעבדו מול לקוחות פוטנציאליים ובדרך כלל יהיה לנגד עיניכם תסריט מכירות ברור. תבררו האם השירות או המוצר רלוונטיים למי שאתם מדברים איתו, תאספו ממנו פרטים ואם יש חיבור רלוונטי, תעבירו את הלקוח הפוטנציאלי מטה במשפך לצוות המכירות. פעמים רבות תפקידי SDR משמשים כמקפצה לתפקידים אחרים בחברה. לא תמיד מדובר בתפקיד הכי זוהר, אבל יכול מאוד להיות שהוא אחד התפקידים הרלוונטיים ביותר למי שאין לו שום ניסיון רלוונטי להציע.

במחלקת המכירות עושים הכי הרבה כסף. כן, מה לעשות, חשוב לדעת את זה. נציגי המכירות הם חוד החנית של מחלקת ה-G2M. באופן אידאלי, נציגי המכירות הם אנשים מתוחכמים בעלי רעב וקילריות שמוכנים לעבוד קשה כדי לסגור עסקאות. זה השלב הכי קריטי במשפך: אחרי שהלקוח הפוטנציאלי הביע עניין בחברה, צריכים לגרום לו להוציא הרבה כסף ולקנות. אני לא חושב שאמא שלכם חלמה שתהיו אנשי מכירות, אבל אני בטוח שהיא לא תבכה כשתשמע כמה כסף הרווחתם בבונוסים. בעיני, ניסיון חשוב כאן פחות וחשוב יותר האופי. זה תפקיד שדורש רעב מסוג מסוים.

בסוף המשפך קיים ניהול הלקוחות. בחברות B2B, במיוחד מזן ה-SaaS (Software as a Service), בדרך כלל מנהלת את הלקוחות מחלקת ה-Customer Success, לפעמים בעזרת Account Managers, שהם סוג של אנשי מכירות שהמומחיות שלהם היא עסקאות עם לקוחות קיימים. מטרת מחלקת ניהול הלקוחות היא משולשת: צריכים לעזור ללקוח לקבל את השירות או המוצר ברמה גבוהה של התאמה אישית ולהתחיל להפיק ממנו ערך כמה שיותר מהר (onboarding), לדאוג שהוא ישאר לקוח של החברה, ולבסוף גם לגרום לו לקנות עוד מהשירות או המוצר. כפי שציינתי, זה התפקיד שאני ממלא בחברה שאני עובד בה, ולדעתי הוא תפור למידותיהם של עורכי דין שמכירים היטב עבודה עם לקוחות. חשוב לציין שבחברות שונות יש מודלים שונים של ניהול לקוחות, שכוללים גם שירות לקוחות פשוט (Customer Service ו-Customer Support).

אופרציה וניהול פרויקטים

תחום מרכזי נוסף שעורכי דין יכולים להשתלב בו הוא תחום האופרציה. לכל חברה יש אופרציה שונה בהתאם לפעילות שלה. אופרציה היא, בפשטות, המחלקה שצריכה לגרום לשירות לעבוד כמו שצריך אם הוא לא מסתמך על טכנולוגיה ב-100% (כמעט כל שירות טכנולוגי תלוי בעבודה של בני אדם במידה כזאת או אחרת), ובנוסף לגרום לכל מחלקות החברה לעבוד בהרמוניה, סינכרון ויעילות.

מנהלי אופרציה יכולים לעשות דברים שונים לגמרי בחברות שונות ואפילו באותה חברה. למשל, באמזון מנהלי אופרציה יכולים להיות נוגשי העבדים שאחראים על הנפשות האומללות שמסדרות ארגזים במחסני הענק של החברה. מצד שני, הם יכולים גם להיות המנהלים המתוחכמים שמתכללים את העבודות של כל המחלקות הטכנולוגיות, ודואגים לכך שלא יווצרו צווארי בקבוק ושהעבודה תהיה יעילה ונטולת חיכוכים או בירוקרטיות מיותרות. מכיוון שעורכות דין הן בריות מתוחכמות, אופרציה היא אופציה נפלאה עבור מי שרוצה להשתלב בהייטק.

ניהול פרויקטים הוא סוג של אופרציה בתחום, מחלקה או פרויקט תחומים ומסוימים. מנהלת פרויקטים יכולה להיות אחראית, למשל, על הטמעת תכנה חדשה בחברה, על בניית מחלקה חדשה או על מחקר על שיטות עבודה יעילות יותר. תפקיד של ניהול פרויקטים יכול לפתוח צוהר לעבודה בשלל מחלקות ותפקידים, ועשוי להיות מעניין מאוד בהתאם לפרויקט ולחברה.

ניהול מוצר

תפקיד ניהול המוצר הוא כנראה הסקסי והידוע ביותר למי שרוצה להשתלב בתחום ההייטק ומגיע מעולמות אחרים. אפשר להבין מדוע: מנהלות המוצר אחראיות במידה רבה לעיצוב של המוצר ולהוצאה לפועל שלו. אם המוצר או השירות של החברה מעניינים, הרי שגם ניהול המוצר בחברה יהיה מעניין כמעט בהכרח.

גם ניהול מוצר משתנה מאוד מחברה לחברה. בחברות רבות, מנהלי מוצר צריכים להיות בעלי ידע טכנולוגי בסיסי לפחות כדי לתרגם את חזון החברה לשפה שהמתכנתים יוכלו להבין וליישם. בחברות אחרות, מנהלי מוצר הם מעין מנהלי פרויקטים מתוחכמים, שצריכים לגשר בין מחלקות ובעלי תפקידים שונים כדי להוציא לפועל היבט כזה או אחר של המוצר או השירות. מנהלי מוצר בכירים אחראים לחזון ארוך הטווח של המוצר, בהתאם לצרכי השוק, למטרות החברה ולניסיון שנצבר בחברה.

הבעיה המרכזית עם תפקיד ניהול המוצר הוא הניסיון הנדרש. קשה להתקבל לעבודה כמנהל מוצר בחברה איכותית בלי ניסיון טכנולוגי או ניהולי או קשרים מתאימים. אם חשקה נפשכן בניהול מוצר, אני ממליץ לשקול להתחיל ללמוד הרבה מאוד על המקצוע מחברים, בקורסים מקוונים ובכל מקום שאפשר, ובעיקר על מוצרים ושירותים בתחום שאתן רוצות להתברג בו. לא יזיק להבליט כל רקע טכנולוגי או ניהולי שיש לכן בקורות החיים – מהצבא או מאיפה-שלא-יהיה – ולהפעיל קשרים.

תפקידים אחרים

הפירוט למעלה כולל את מרבית התפקידים שרלוונטיים לעורכי דין, אבל לא את כולם. ישנם תפקידים נוספים שפתוחים בדרך כלל למי שיש לו השכלה מסוימת מתחום המספרים – נניח כלכלנים – אבל בחברות מסוימות עשויים להתאים גם למי שמוכן ללמוד הרבה פונקציות באקסל ולקרוא הרבה נתונים. מקצוע כזה הוא האנליסט, שכמו מקצועות רבים בהייטק טבעו משתנה מאוד מחברה לחברה. האנליסט מנסה, בגדול, להפיק מסקנות מערימות של נתונים ומידע. לא תמיד צריכים לדעת סטטיסטיקה ברמת תואר שני בשביל זה (אבל לפעמים כן).

תפקידי HR (משאבי אנוש) למיניהם גם עשויים להיות רלוונטיים למי שאוהב להתעסק ברווחתם של אנשים ובגיוס שלהם. תפקידי HR יכולים להיות מתוחכמים למדי, ובחברות גדולות להכתיב איך תיראה תרבות העבודה בחברה ואיזה אנשים יעבדו בה.

אנשי בקרת איכות (QA) צריכים לעתים להיות טכנולוגים, אבל לא תמיד. במשרה הזאת צריכים בעיקר תשומת לב לפרטים, ולפעמים ידע ספציפי במערכות או תכנות שונות, שאפשר לרכוש בקלות יחסית.

ישנם תפקידים שייחודיים לחברות מסוג מאוד מסוים, למשל מנהלי קהילות בחברות שחשוב להן לפתח קשר עם כמות גדולה של אנשים, אנשי קריאייטיב בחברות גיימינג, וגם מנהלי תקשורת פנימית, בעיקר בחברות גדולות שצריכות מישהו שיעזור לכל המחלקות להיות מה שנקרא “באותו עמוד”. עבור כל אחד מהתפקידים האלה כדאי להתעמק ולהבין מה טבעם ומה אופק ההתקדמות בהם באותה החברה בה הם מוצעים.

לבסוף, ישנן חברות שלמרבה ההפתעה שמחות לקבל לשורותיהן עורכי דין מתוך הערכה והיכרות עם הכישורים ועולם התוכן ממנו הם באים. כאלה הן, למשל, חברות ליגל-טק כמו החברה שאני עובד בה, LawGeex. ישנן כמה חברות בתחום הליגל-טק בישראל ובעולם. בעולם הקורונה הגלובלי מתמיד בו מועמדים יכולים לעבוד מתל אביב בחברה שמבוססת בניו יורק, שווה לבדוק את האפשרות של השתלבות בחברה שבה עורכי דין הם לא נטע זר.

אני בטוח שישנם עוד תפקידים ששכחתי, ומי שקוראת את המאמר הארוך הזה והגיעה עד לכאן יכולה ליצור איתי קשר ולהזכיר לי מה חמק ממני.

כמה מילים לסטודנטית\מתמחה\עורכת הדין הצעירה

הזמן הכי טוב למעבר מעריכת דין להייטק הוא, בגדול, בשלב כמה שיותר מוקדם בקריירה, בעיקר אם את סגורה על זה שלא מתחשק לך להיות עורכת דין. זה מכיוון שניסיון כעורכת דין כמעט לא רלוונטי בכלל לעבודה בהייטק.

ובכל זאת, חשוב לומר שגם ההפך הוא נכון: ניסיון בהייטק לא רלוונטי לרוב לעבודה כעורכת דין, וקשה לעשות את המעבר ההפוך אחרי כמה שנים שלא פתחת את “נבו”.

לכן, אם את סטודנטית שמחפשת התמחות\מתמחה\עורכת דין בתחילת דרכך ואת חושדת שתרצי לעבור בקרוב להייטק אך לא בטוחה ב-100%, אני ממליץ על הדברים הבאים:

• כפי שכבר הדגשתי למעלה, חשוב לפתח רשת מקצועית ולספר לכמה שיותר אנשים על הכוונות שלך.
• כדאי לעבוד בתחום קרוב כמה שיותר להייטק, כדי שיהיו לך ניסיון וכישורים רלוונטיים יותר להייטק. זו יכולה להיות עבודה במחלקה משפטית בחברת הייטק, במחלקת הייטק במשרד עורכי דין או אפילו כמנהלת מוצר או אופרציה בתחום המשפטי במשרדים, בחברות או במשרדים ממשלתיים (יש דברים כאלה).
• כדאי לעבוד במקום עבודה עם שם כמה שיותר גדול ויוקרתי, שיוכל לשדר גם לעולם שמחוץ לעולם המשפטים שאת תותחית. כן, גם כשמתמיינים לחברת סטארט אפ עדיף שיהיה כתוב בקורות החיים “הרצוג, פוקס נאמן ושות'” מאשר “דוש, דוש, דושה ושות'”.
• אם יש בכך צורך – ללמוד אנגלית!

לכל שאלה, התייעצות או הערה אפשרת להשיג אותי ב-nimrodror בג’ימייל נקודה קום או לחפש Nimrod Dror בפייסבוק או בלינקדאין.

עשיתם את המעבר מעריכת דין להייטק ויש לכם תובנות או סיפור לשתף? צרו קשר ובואו נכתוב אותם ביחד.