(נכתב במקור עבור בבולט ישראל)
נתחיל ממה שלא יתרחש היום: קרב היסטורי בין שני טוענים לכתר הטניסאי הגדול ביותר בכל הזמנים. נובאק ג’וקוביץ’, שב-2016 השלים זכייה רביעית רצופה בתואר גראנד סלאם בגמר בפריז, הגיע לטורניר בכוונה להיות לטניסאי הראשון בעידן הפתוח שמשלים זכייה כפולה בכל אחד מארבעת טורנירי הגראנד סלאם. ההפסד שלו לדומיניק תים בחצי הגמר, במיוחד בצורה בה התרחש, הוא כואב במיוחד. ג’וקוביץ’ עמד על ספה של ההיסטוריה אבל נעצר מול טניסאי שנמצא בשיאו, והרוויח ביושר את מקומו בגמר. תים שיחק בחצי הגמר כמו מי ששייך לצמרת.
הניצחון החשוב של תים מול ג’וקוביץ’, שהוא בוודאי הניצחון הגדול בקריירה שלו, מזכיר משחק אחר בו הפסיד ג’וקוביץ’. ב-2014, אחרי שורה של הפסדים כואבים מול ג’וקוביץ’ בטורנירי הגראנד סלאם, סטאן ואוורינקה הצליח סוף סוף לפרוץ דרך חדשה ולנצח את ג’וקוביץ’ באליפות אוסטרליה. ואוורינקה הוכיח לעצמו ולעולם שהוא טניסאי שאינו נופל ברמתו מהטובים ביותר, והמשיך לזכייה בתואר גראנד סלאם ראשון תוך שהוא מנצח את רפאל נדאל בגמר. אחריה הגיעו עוד שתי זכיות.
תים למוד הפסדים לטניסאים הטובים בעולם בשלבים מכריעים בטורנירי גראנד סלאם, אך ידע מולם גם ניצחונות. באליפות ארה”ב האחרונה הוא גרר את נדאל לשובר שיוויון מכריע במערכה החמישית, והפסיד על חודן של נקודות ספורות. לפני כן העפיל לגמר אליפות צרפת ונעצר אצל נדאל בשלוש מערכות. ב-2017 ניצח את ג’וקוביץ’ ברבע הגמר בפריז והפסיד לנדאל בחצי הגמר, וב-2016, בחצי הגמר הראשון שלו בצרפת, הפסיד לג’וקוביץ’. תים ניצח את נדאל ארבע פעמים על מגרשי חימר – יותר מכל טניסאי אחר מלבד ג’וקוביץ’. ניתן לראות כאן דפוס. לאורך השנים, בתהליך הדרגתי ועיקש, תים הצליח להוכיח שהוא טוב לפחות כמו ג’וקוביץ’ על החימר, ושהוא טוב לפחות כמו נדאל בכל מקום על פני כדור הארץ מלבד אצטדיון פיליפ שאטרייה. הצעד ההגיוני הבא עבור הטניסאי השאפתן הוא כס הברזל של מגרשי החימר.
אין ספק שנדאל יתחיל את המשחק מחר כמי שאמור לזכות בתואר התריסר שלו בפריז, לשבור את השיא של עצמו ולהפוך לטניסאי היחיד בכל הזמנים – גבר או אישה, עידן חובבני או עידן פתוח – שזכה תריסר פעמים בטורניר גראנד סלאם יחיד. המספרים לא מותירים ספק: הרקורד של נדאל בגמר אליפות צרפת הוא 0-11, ובאליפות צרפת בכלל 2-92. אלה גם שני ההפסדים היחידים של נדאל במשחקים של הטוב מחמש מערכות על חימר, כולל גביע דייוויס וגמרים שונים. נדאל שיחק הרבה פחות טניס מתים בשבועיים האחרונים, בדגש על השבוע האחרון, ואמור להגיע מחר לגמר רענן וטרי בהרבה.
על אף כל זאת, אי אפשר לבטל את הסיכויים של תים. נכון שהאוסטרי בילה קרוב לשעתיים וחצי על המגרש במהלך יום המנוחה של נדאל, אבל בהתחשב בכושר הגופני יוצא הדופן שלו, ספק אם לדבר תהיה השפעה משמעותית. תים עצמו אמר במסיבת העיתונאים אחרי הניצחון מול ג’וקוביץ’ שהוא מרגיש רענן ולא עייף. כפי שראינו באליפות אוסטרליה האחרונה, העובדה שנדאל הגיע לגמר בקלילות בלי לפגוש תחרות של ממש עשויה להיות בעוכריו. תים מצולק מקרבות ושריריו מוכנים לקרב. הוא גם אוחז בנשקים אימתניים שנדאל עדיין לא פגש בטורניר: הגשה חזקה, חבטות קרקע נפיצות ומהירות ויכולת הגנתית שאינן נופלות מאלה של נדאל בעצמו.
אך אולי חשוב מכך, תים לא מפחד מנדאל. הוא יודע בוודאות שאם ישחק במיטבו, הוא יכול לנצח. הוא עשה את זה גם השנה בברצלונה מול משחק לא רע של נדאל. נדאל עצמו מודע לכך. בשנה שעברה, נדאל הזעיק את הדוד טוני ממאיורקה כדי שילווה אותו בגמר מול תים, למרות שטוני הפסיק לעבוד עם אחיינו בתחילת השנה. ניקולאס מאסו, מאמנו של תים, אומר שתים מתנהג, מתאמן ומדבר כמי שמכוון להיות הטניסאי הטוב בעולם, ויודע מה דרוש כדי להגיע לשם. חשוב גם לציין שתים התמודד לאורך כל הטורניר עם יריבים קשים הרבה יותר מאלה איתם התמודד נדאל, כולל גאל מונפיס וקארן חצ’נוב, ורמס אותם ללא רחמים. הוא משחק מעולה, טוב בהרבה מששיחק בדרך לגמר בשנה שעברה.
המשחק היום יהיה עוד גמר אליפות צרפת עבור נדאל, אבל הוא עשוי להיות המשחק החשוב ביותר בקריירה של דומיניק תים. כשהוא חמוש בניסיון מהגמר המאכזב בשנה שעברה ובערימות של מוטיבציה, קל לדמיין שהגמר השנה יהיה תחרותי בהרבה. עם זאת, כידוע, מה שנדרש מטניסאי כדי לנצח את רפאל נדאל באליפות צרפת חורג מכל מה שנדרש מכל טניסאי אחר בכל טורניר אחר בעולם. תים יזדקק למגע יד האלים כדי לצלוח את המבחן האולטימטיבי. ראינו כמה עדויות לאותה יד אלוהית במהלך חצי הגמר מול ג’וקוביץ’. האם זה סימן לבאות?
